ציון עובר במבחן מחוננים: אחוזון של כ-97, ומה ידוע על כיתה ה׳

במה שמשרד החינוך מפרסם אין ציון עובר, לא בנקודות ולא באחוז של תשובות נכונות. הוא מתאר רף של אחוזון ארצי בשנתון, וכותב שהמידע היחיד שהמבחן נותן הוא אם הילד מתאים לתוכניות או לא. בעמודים שקראנו אין רף שמוגדר לפי כיתה, גם לא לכיתה ה׳.

לפי פורטל ההורים של משרד החינוך, במחזור האיתור של שנת הלימודים תשפ״ו לא התקיימו מבחני קבלה מכל סוג, ראשונים או חוזרים, לתלמידי כיתה ה׳ במגזר דובר העברית. (מקור: פורטל ההורים, מבחנים לכיתות ג׳-ה׳)

לכן העמוד הזה לא מחפש ״ציון של כיתה ה׳״. הוא מסביר איך עובד הרף שמשרד החינוך מתאר למבחני הקבלה ביסודי, מה המילה אחוזון אומרת, ומה כדאי לעשות עם תוצאה. כל משפט של משרד החינוך מופיע כאן כמו שהוא, עם קישור לעמוד שממנו נלקח. כל השאר הוא ההסבר שלנו, וכך הוא גם מסומן.

מה משרד החינוך כותב על הרף?

זה המשפט שפורטל ההורים כותב על הרף לתוכניות המחוננים ולתוכניות המצטיינים ביסודי:

לתוכניות המחוננים מומלצים ילדים שהישגיהם במבחן שלב ב׳ הגיעו לאחוזון הארצי של כ-97 ומעלה בשנתון שלהם. לתוכניות המצטיינים, שפועלות במספר קטן יותר של מרכזים, מומלצים ילדים מאזור המרכז שהישגיהם עד 5% מתחת לרף המחוננים. (מקור: פורטל ההורים, מבחני קבלה ביסודי)

שימו לב למה שיש במשפט ולמה שאין בו. יש בו אחוזון, כלומר מקום ביחס לשאר הילדים בשנתון. אין בו מספר של שאלות, אין בו ציון בנקודות, ואין בו אחוז של תשובות נכונות. גם הרף לתוכניות המצטיינים מוגדר בו ביחס לרף המחוננים, ולא כמספר בפני עצמו. אנחנו מביאים את החלק הזה בדיוק כפי שהוא כתוב, ולא מוסיפים עליו פרשנות או מספר משלנו.

המשפט נכתב בפורטל כמדיניות, בלי שיוך לשנת לימודים מסוימת, והוא מתאר את מבחן הקבלה ביסודי באופן כללי. בעמודי משרד החינוך שקראנו אין רף נפרד לכיתה ה׳, ואין טבלה שמתרגמת את הרף למספר תשובות. מי שמציג ״ציון עובר לכיתה ה׳״ כמספר, כדאי לשאול אותו מה המקור.

מה זה אחוזון? ההסבר שלנו, עם דוגמה מהחיים

החלק הזה הוא ההסבר שלנו למונח, לא נוסח של משרד החינוך. רוב ההורים כבר פגשו אחוזונים, גם אם לא בשם הזה: בטיפת חלב או אצל רופאת הילדים, כשמסמנים את הגובה של התינוק על עקומת גדילה ואומרים ״הוא באחוזון 75״. המשפט הזה לא אומר כמה סנטימטרים התינוק גבוה. הוא אומר איפה הוא עומד ביחס לתינוקות בני גילו: הגובה שלו לא נופל מזה של כשלושה רבעים מהם.

אותו היגיון עובד בכל מדידה יחסית. אחוזון לא מודד ״כמה טוב״ באופן מוחלט, אלא ״איפה ביחס לאחרים״. לכן אותו מספר אחוזון יכול להתאים להישגים שונים בשנים שונות, בהתאם לקבוצה שאליה משווים. וזו גם הסיבה שהמספר 97 בנוסח של משרד החינוך הוא לא ציון, אלא מקום.

הטבלה הבאה היא המחשה של מה שהמילה אחוזון אומרת, בקבוצה דמיונית של 100 ילדים בני אותו גיל. זה חשבון על המונח, לא נתון על המבחן:

חשוב לקרוא את הטבלה נכון. היא לא אומרת כמה ילדים ניגשים למבחן, כמה ילדים מתקבלים לתוכנית כלשהי, או כמה ילדים בכיתה של הילד שלכם יימצאו מתאימים. בעמודי משרד החינוך שקראנו אין מספר כזה. היא רק מראה למה ״אחוזון 97״ ו״97 תשובות נכונות״ הם שני דברים שונים לגמרי.

למה אין מספר תשובות נכונות ש״עובר״?

גם החלק הזה הוא ההסבר שלנו. רף שמוגדר כאחוזון הוא רף שתלוי בקבוצה כולה. כדי לדעת איזה הישג מגיע למקום מסוים בשנתון, צריך לדעת איך ענו כל הילדים בשנתון. לכן מספר קבוע של תשובות נכונות ש״מספיק״ הוא לא משהו שאפשר לקבוע מראש, וזה נובע מההגדרה עצמה. איך בדיוק התשובות של ילד הופכות לאחוזון, עמודי משרד החינוך שקראנו לא מתארים, ולכן גם אנחנו לא מתארים.

הטעות של ״הוא מקבל ציון גבוה בתרגול״

הורים רבים מסתכלים על אחוז ההצלחה של הילד בתרגול ושואלים אם הוא ״מעל הרף״. לדעתנו זו השוואה שלא עובדת, משלוש סיבות. הראשונה: הרף הוא מקום ביחס לשנתון, ואחוז הצלחה בתרגול לא משווה את הילד לאף אחד. השנייה: השאלות בתרגול אינן השאלות של המבחן, ואין דרך לדעת איך הקושי שלהן משתווה לקושי שלו. השלישית: בתרגול אדפטיבי, כמו שלנו, הקושי עולה כשהילד מצליח. ילד שמשתפר מקבל שאלות קשות יותר, ולכן אחוז ההצלחה שלו לא בהכרח עולה.

מה כן אפשר ללמוד מהתרגול? אילו סוגי שאלות כבר מוכרים לילד ואילו עוד מבלבלים אותו, איפה הוא ממהר ואיפה הוא נתקע, ואם הוא מצליח להסביר במילים שלו איך הגיע לתשובה. זה מידע שימושי להורה, אבל הוא לא תחזית של תוצאה.

מה התוצאה אומרת, ומה אפשר לעשות אחריה?

לפי פורטל ההורים, המידע היחיד שאפשר להפיק מהמבחן הוא אם הילד מתאים או אינו מתאים לתוכניות האגף, לפי רף הקבלה שנקבע לתוכנית. (מקור: פורטל ההורים, מבחני קבלה ביסודי)

לפי הקריאה שלנו של המשפט הזה, התוצאה עונה על שאלה אחת: האם הילד מתאים לתוכניות האגף, לפי הרף שנקבע להן. היא לא נועדה לתת להורים מספר להשוות, דירוג בכיתה או פירוט לפי נושאים, והיא גם לא נועדה לתאר את הילד כולו. ״לא מתאים לתוכניות״ הוא תשובה על התאמה לתוכנית מסוימת ברף מסוים, לא תיאור של היכולות של הילד.

כמה פעמים אפשר להיבחן, ואיך מבקשים מבחן חוזר

לפי מדיניות האגף למחוננים ולמצטיינים, ילד יכול להיבחן במבחן שלב ב׳ פעמיים לכל היותר בבית הספר היסודי: פעם אחת, ופעם נוספת במבחן חוזר אחרי הגשת ערעור ובקשה בפורטל ההורים. (מקור: פורטל ההורים, מבחנים לכיתות ג׳-ה׳)

לפי פורטל ההורים, מבחן חוזר ביסודי מותנה בהגשת ערעור ובקשה למבחן חוזר בפורטל ההורים, במועד שנקבע לכך. (מקור: פורטל ההורים, מבחני קבלה ביסודי)

המשמעות המעשית, לפי ההסבר שלנו: לפני שמגישים בקשה למבחן חוזר, כדאי לבדוק כמה פעמים הילד כבר נבחן ביסודי, כי לפי המדיניות הזו אין פעם שלישית. ולגבי כיתה ה׳ חשוב לדעת גם מה נכתב על השנה האחרונה שההנחיות שלה פורסמו:

בשנת הלימודים תשפ״ו אפשר היה לבקש מבחן שלב ב׳ ראשון או חוזר בכיתות ג׳ או ד׳ בלבד בחברה היהודית, ובכיתות ד׳ או ה׳ בחברה הערבית, הבדואית, הדרוזית והצ׳רקסית. (מקור: פורטל ההורים, מבחנים לכיתות ג׳-ה׳)

משרד החינוך כתב שמידע על תהליך האיתור ועל מבחני הקבלה ביסודי לשנת תשפ״ז יתפרסם בפורטל ההורים בחודש אוקטובר 2026. נכון ל-5 באוקטובר 2026 הוא עדיין לא פורסם. (מקור: פורטל ההורים, מבחני קבלה ביסודי)

מה עוד לא פורסם רשמית

לשאלות האלה אין היום תשובה בעמודי משרד החינוך שקראנו, ולכן אנחנו לא עונים עליהן:

• האם בשנת הלימודים תשפ״ז ייפתח מבחן, ראשון או חוזר, לתלמידי כיתה ה׳ במגזר דובר העברית
• מועדי ההרשמה והמבחנים ביסודי לשנת תשפ״ז
• משך המבחן ומספר השאלות בכל אחד מהמבחנים
• מועדי מבחן הקבלה לכיתות ו׳-ט׳ בשנה שבה תלמידי כיתה ה׳ של היום יהיו בכיתה ו׳
• האם תוצאה של מבחן שנערך ביסודי נלקחת בחשבון במבחן הקבלה לכיתות ו׳-ט׳

ההנחיות משתנות משנה לשנה וממגזר למגזר. לפני שמחליטים, כדאי לקרוא את ההנחיות המעודכנות בפורטל ההורים של משרד החינוך או לברר מול בית הספר. אלה העמודים בפורטל ההורים שהעובדות כאן נלקחו מהם: משרד החינוך, פורטל הורים: מבחני קבלה לתוכניות למחוננים ולמצטיינים ביסודי, וגם משרד החינוך, פורטל הורים: מבחנים לתלמידי ג׳-ה׳, שנתון שנבחן בעבר. את כל מה שהפורטל כותב על הגילים האלה, בטבלה אחת עם השנה של כל משפט, ריכזנו במדריך שלנו על כיתה ה׳ ומבחני המחוננים.

מה תרגול יכול לתת, ומה הוא לא יכול

על הכנה למבחן הקבלה ביסודי, פורטל ההורים של משרד החינוך כותב:

״אין צורך להתכונן למבחן הקבלה לתוכניות ייחודיות לתלמידים מחוננים ומצטיינים, למעט הכנה ותרגול מינימליים לסיטואציית המבחן עצמו ולפתרון דוגמאות ספורות מפרקי מבחן שלב ב׳ בפורטל זה. לדעת אנשי המקצוע באגף, פסיכומטריקאים מומחים המלווים את תהליך האיתור, אנשי המערך המסייע, יועצים ופסיכולוגים, ההכנה למבחן מיותרת לחלוטין ומכניסה את הילדים וההורים ללחץ מיותר, להוצאת כספים שלא לצורך ולעיוות בתהליך האיתור.״ (מקור: פורטל ההורים, מבחני קבלה ביסודי)

אנחנו מביאים את הציטוט במלואו כי הוא חלק מהתמונה. משרד החינוך אינו קשור להמתרגל ואינו ממליץ על ערכת התרגול שלנו. הפסקה הבאה היא ההמלצה שלנו בלבד.

ההמלצה שלנו: תרגול יכול לתת לילד היכרות עם סוגי השאלות, כך שאם יפגוש אותן במבחן, הצורה שלהן לא תפתיע אותו, ותחושה רגועה יותר מול שאלה לא מוכרת. תרגול לא יכול להבטיח תוצאה, לא יכול להזיז רף שנקבע ביחס לשנתון, ולא הופך ילד ל״מתאים״. מי שמבטיח אחרת, מבטיח משהו שאף אחד לא יכול לקיים. אם בוחרים לתרגל, עדיף מעט וקבוע, בלי לדבר על ציונים, ולעצור כשזה הופך למאבק.

ערכת תרגול לילדי כיתה ה׳ בסוגי השאלות של מבחני המחוננים: הקשר מילולי, אנלוגיות, הגיון, סדרות, בעיות חשבון וצורות. הפרטים והמחיר נמצאים בעמוד ערכת התרגול מחוננים כיתה ה׳.

טעויות נפוצות בקריאת התוצאה

גם החלק הזה הוא ההמלצה שלנו, לא של משרד החינוך. אלה ארבע טעויות שכדאי להיזהר מהן כשמגיעה תשובה:

לקרוא ״לא מתאים לתוכנית״ כפסק דין על הילד

התשובה מתייחסת להתאמה לתוכנית לפי רף שנקבע לה, ביום מבחן אחד. היא לא אומרת שהילד לא סקרן, לא חכם או לא מוכשר, והיא לא קובעת מה יהיה בעוד שנה. כדאי להציג אותה לילד בדיוק כך: מבחן אחד בדק התאמה לתוכנית אחת, וזהו. ילד ששומע ״לא הצלחת״ לוקח את זה הרבה יותר רחוק ממה שהתשובה אומרת.

להשוות בין אחים או בין חברים לכיתה

אח שנמצא מתאים ואחות שלא, או חבר מהכיתה שהתקבל, הם לא סולם שעליו מודדים את הילד. אחוזון נקבע ביחס לשנתון של הילד עצמו, כך שגם מבחינת ההגדרה זו השוואה בין קבוצות שונות. ומבחינת הילד, השוואה כזו בבית נשארת איתו הרבה אחרי שהמבחן נשכח.

לענות על תשובה מאכזבת בעוד תרגול

התגובה הטבעית היא ״נתרגל יותר ונבקש מבחן חוזר״. לפני כן, כדאי לבדוק אם מבחן חוזר בכלל אפשרי לילד שלכם, לפי המגזר, הכיתה וההנחיות של אותה שנה. ואם כן מתרגלים, תרגול אינטנסיבי שנולד מאכזבה מלמד בעיקר שהמבחן חשוב יותר מהילד. תרגול קצר, רגוע ובלי מספרים עדיף.

לחפש את ״המספר האמיתי״

בקבוצות הורים מסתובבים מספרים: כמה תשובות ״צריך״, כמה נקודות ״מספיקות״. בעמודי משרד החינוך שקראנו אין מספר כזה, ומספר שאין לו מקור לא עוזר להבין את התוצאה. מה שכן כתוב בפורטל הוא האחוזון, ההגדרה של התוצאה והכללים למבחן חוזר, וכולם מופיעים למעלה.

להמשך קריאה: אם אתם מתלבטים מתי בכלל אפשר להיבחן, ראו מבחן מחוננים בכיתה ה׳ או בכיתה ו׳. מה פתוח היום להרשמה ולמי, מרוכז בהרשמה למבחן מחוננים: מה פתוח לכיתות ו׳-ט׳, ומה עוד לא פורסם לכיתה ה׳.