מבחן מחוננים כיתה ב לדוגמא 2026 - 16 שאלות אמיתיות משלב א ומשלב ב, עם פתרון

ראשית, מחברים את שתי התרומות לסל המשותף: 8 + 12 = 20 אבנים בסל. אחר כך מחלקים את הסכום בשווה בין שתי הילדות: 20 : 2 = 10 אבנים לכל אחת. לכן התשובה הנכונה היא אפשרות 4.

אפשרות 1 (4 אבנים): מתקבלת אם מחשבים את ההפרש 12 - 8 במקום לחבר ולחלק. זוהי פעולה שגויה.
אפשרות 2 (20 אבנים): זהו סכום כל האבנים בסל לפני החלוקה, ולא החלק של כל ילדה. הילדה השואלת שכחה שיש לחלק.
אפשרות 3 (5 אבנים): מתקבלת אם מחלקים את הסכום 20 בארבע במקום בשתיים, אולי מתוך בלבול במספר הילדות. זו טעות במספר החלקים.

מְחַשְּׁבִים שָׁלָב אַחַר שָׁלָב לְאֹרֶךְ הַשַּׁרְשֶׁרֶת. בַּהֶלִיקוֹפְּטֶר הָרִאשׁוֹן יֵשׁ 3 נוֹסְעִים. בַּשֵּׁנִי יֵשׁ פִּי 2 נוֹסְעִים מֵהָרִאשׁוֹן, כְּלוֹמַר 3 × 2 = 6 נוֹסְעִים. בַּשְּׁלִישִׁי יֵשׁ פִּי 3 נוֹסְעִים מֵהַשֵּׁנִי, כְּלוֹמַר 6 × 3 = 18 נוֹסְעִים. הַשְּׁאֵלָה מְבַקֶּשֶׁת אֶת מִסְפַּר הַנּוֹסְעִים בַּהֶלִיקוֹפְּטֶר הַשְּׁלִישִׁי, וְלָכֵן הַתְּשׁוּבָה הִיא 18.

אֶפְשָׁרוּת 1 (6 נוֹסְעִים) הִיא תּוֹצָאַת הַבֵּינַיִם שֶׁל הַשַּׁרְשֶׁרֶת, כְּאִלּוּ הַחִשּׁוּב נֶעֱצַר בַּהֶלִיקוֹפְּטֶר הַשֵּׁנִי. אֶפְשָׁרוּת 3 (8 נוֹסְעִים) מִתְקַבֶּלֶת מֵחִבּוּר בִּמְקוֹם מֵהַכְפָּלָה: 3 + 2 + 3 = 8, וְכָךְ נִשְׁבֶּרֶת מַשְׁמָעוּת "פִּי" בַּשְּׁאֵלָה. אֶפְשָׁרוּת 4 (24 נוֹסְעִים) נוֹבַעַת מֵהַכְפָּלָה בְּגוֹרֵם שָׁגוּי בַּשָּׁלָב הַשֵּׁנִי (פִּי 4 בִּמְקוֹם פִּי 3), כְּלוֹמַר 6 × 4 = 24, וְזוֹ תּוֹצָאָה מֻגְזֶמֶת. הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה הִיא אֶפְשָׁרוּת 2.

נְחַשֵּׁב אֶת הַהֶפְרֵשִׁים בֵּין כָּל שְׁנֵי אֵיבָרִים סְמוּכִים: 7-4=3, 11-7=4, 16-11=5, 22-16=6. הַהֶפְרֵשִׁים עַצְמָם 3, 4, 5, 6 יוֹצְרִים סִדְרָה שֶׁבָּהּ כָּל הֶפְרֵשׁ גָּדֵל בְּ-1 מִקּוֹדְמוֹ. לָכֵן הַהֶפְרֵשׁ הַבָּא הוּא 7, וְהָאֵיבָר הַשִּׁשִּׁי הוּא 22+7=29. אֶפְשָׁרוּת 2 (28) חוֹזֶרֶת עַל הַהֶפְרֵשׁ הָאַחֲרוֹן 6 בִּמְקוֹם לְהַגְדִּיל אוֹתוֹ, וְכָךְ קוֹרֶסֶת לִכְלָל פָּשׁוּט יוֹתֵר. אֶפְשָׁרוּת 3 (27) מוֹסִיפָה הֶפְרֵשׁ קוֹדֵם בַּסִּדְרָה (5) בִּמְקוֹם הַהֶפְרֵשׁ הַבָּא. אֶפְשָׁרוּת 4 (30) הִיא טָעוּת חִשּׁוּב שֶׁל אֶחָד מֵעַל הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה. רַק 29 מַמְשִׁיךְ אֶת הַכְּלָל בְּעִקְבִיּוּת.

נִבְחַן אֶת הַסִּדְרָה 4, 4, 7, 7, 10. הֶפְרֵשׁ בֵּין אֵיבָר לְאֵיבָר: 0, 3, 0, 3. רוֹאִים סֵדֶר מִתְחַלֵּף, כָּל מִסְפָּר חוֹזֵר פַּעַם אַחַת וְאָז עוֹלִים בְּ-3. הָאֵיבָר הַחֲמִישִׁי הוּא 10 הָרִאשׁוֹן, וְעַל פִּי הַכְּלָל הָאֵיבָר הַשִּׁשִּׁי הוּא 10 הַשֵּׁנִי (חֲזָרָה). לָכֵן הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה הִיא 10, אֶפְשָׁרוּת 2.

אֶפְשָׁרוּת 1 (13): טוֹעֶה וְחוֹשֵׁב שֶׁאַחֲרֵי 10 מַמְשִׁיכִים מִיָּד בְּצַעַד שֶׁל +3, מִבְּלִי לְחַכּוֹת לַחֲזָרָה. אֶפְשָׁרוּת 3 (16): מַחִיל אֶת הַצַּעַד +3 פַּעֲמַיִם בְּרָצֵף וּמְקַבֵּל 10+3+3. אֶפְשָׁרוּת 4 (19): מִתְעַלֵּם לְגַמְרֵי מִן הַחֲזָרוֹת וּמְחַשֵּׁב כְּאִילוּ הַסִּדְרָה הִיא 4, 7, 10, 13, 16, 19 (עוֹלָה בְּ-3 בְּכָל צַעַד).

הַסִּפּוּר נוֹתֵן לָנוּ אַרְבָּעָה רְמָזִים בְּרוּרִים עַל הָרֶגֶשׁ שֶׁל נֹעָה: הִיא חִכְּתָה כְּבָר שָׁבוּעַ לְיוֹם הָרַחְצָה, הִיא קָמָה בַּבֹּקֶר מֻקְדָּם מְאוֹד, הִיא הֵכִינָה לְבַד אֶת כָּל צָרְכֵי הָרַחְצָה, וּבָרֶגַע שֶׁרוֹנִי נִכְנַס הוֹפִיעַ עַל פָּנֶיהָ חִיּוּךְ רָחָב. כָּל אַרְבַּעַת הָרְמָזִים מַצְבִּיעִים לְכִוּוּן אֶחָד: רֶגֶשׁ חִיּוּבִי. אֶפְשָׁרוּת 4 ("שְׂמֵחָה וּמְרֻצָּה") הִיא הָאַחַת שֶׁמַּתְאִימָה לַשִּׂמְחָה וְלַסִּפּוּק הָאֵלֶּה. אֶפְשָׁרוּת 1 ("עֲצוּבָה וּמְאֻכְזֶבֶת") נִסְתֶּרֶת מִיָּד: יַלְדָּה עֲצוּבָה אֵינָהּ מְחַיֶּכֶת חִיּוּךְ רָחָב. אֶפְשָׁרוּת 2 ("כּוֹעֶסֶת וְנֶעֱלֶבֶת") גַּם הִיא נִסְתֶּרֶת עַל יְדֵי הַחִיּוּךְ, וְגַם לֹא הָיָה בַּסִּפּוּר שׁוּם דָּבָר שֶׁהֶעֱלִיב אוֹתָהּ. אֶפְשָׁרוּת 3 ("מְפֻחֶדֶת וּמֻדְאֶגֶת") אֵינָהּ מַתְאִימָה, כִּי יַלְדָּה מְפֻחֶדֶת אֵינָהּ מְכִינָה לְבַד אֶת צָרְכֵי הָרַחְצָה וְאֵינָהּ מְחַיֶּכֶת חִיּוּךְ רָחָב כְּשֶׁהַכֶּלֶב מַגִּיעַ.

המשפט מתאר ילדה שחוצה נחל רדוד ונשענת על משהו ארוך כדי לא להחליק. שני תנאים מגבילים את החסר: התואר "אָרֹךְ" קובע את הצורה הפיזית, והפועל "נִשְׁעֲנָה עַל" קובע שמדובר בחפץ שתומך בגוף.

אפשרות 3, "מַקֵּל", עונה על שני התנאים: מקל הוא חפץ ארוך, ומטיילים אכן נשענים על מקל בחציית נחלים כדי לשמור על שיווי משקל. זהו גם הצירוף המוכר בעולמו של ילד בן 7 עד 8.

אפשרות 1, "כַּדּוּר", נפסלת: כדור הוא חפץ עגול ולא ארוך, ואי אפשר להישען עליו.

אפשרות 2, "סַל", נפסלת: סל הוא מיכל לנשיאת דברים, ולא חפץ ארוך שעליו נשענים.

אפשרות 4, "כּוֹבַע", נפסלת: כובע הוא פריט לבוש לראש, ולא חפץ ארוך לתמיכה.

הַמִּשְׁפָּט אוֹמֵר שֶׁסָּבְתָא אוֹהֶבֶת מְלָפְפוֹנִים חֲמוּצִים, וְהַמִּלָּה "וְלָכֵן" מַרְאָה שֶׁמַּה שֶּׁבָּא אַחֲרֶיהָ הוּא הַתּוֹצָאָה שֶׁל הָאַהֲבָה הַזּוֹ. צָרִיךְ לִבְחֹר זוּג שֶׁל פְּעֻלָּה וּמָקוֹם שֶׁמַּתְאִימִים זֶה לָזֶה וְגַם מַתְאִימִים לָאַהֲבָה לַחֲמוּצִים.

אֶפְשָׁרוּת 1: מְכִינָה חֲמוּצִים בַּמִּטְבָּח. הַמִּטְבָּח הוּא הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מְכִינִים אֹכֶל, וְזֶה בְּדִיּוּק הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מְכִינִים חֲמוּצִים. הַזּוּג מַתְאִים, וְגַם מַסְבִּיר אֶת הָאַהֲבָה לַחֲמוּצִים.

אֶפְשָׁרוּת 2: קוֹרֵאת סִפּוּרִים בַּבְּרֵכָה. קוֹרְאִים סִפּוּרִים בַּחֶדֶר אוֹ בַּסִּפְרִיָּה, לֹא בְּתוֹךְ בְּרֵכַת שְׂחִיָּה. הַפְּעֻלָּה וְהַמָּקוֹם אֵינָם מַתְאִימִים זֶה לָזֶה.

אֶפְשָׁרוּת 3: שׂוֹחָה בַּסִּפְרִיָּה. שׂוֹחִים בַּבְּרֵכָה אוֹ בַּיָּם, לֹא בְּתוֹךְ הַסִּפְרִיָּה. הַפְּעֻלָּה וְהַמָּקוֹם אֵינָם מַתְאִימִים זֶה לָזֶה.

אֶפְשָׁרוּת 4: רוֹכֶבֶת עַל אוֹפַנַּיִם בַּמִּטָּה. עַל אוֹפַנַּיִם רוֹכְבִים בַּחוּץ אוֹ בַּפַּארְק, לֹא בַּמִּטָּה. הַפְּעֻלָּה וְהַמָּקוֹם אֵינָם מַתְאִימִים זֶה לָזֶה.

לָכֵן הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה הִיא אֶפְשָׁרוּת 1.

הַמִּשְׁפָּט מַצִּיג שְׁנֵי סוּגֵי מַאֲכָלִים בְּנִיגּוּד: בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן צָרִיךְ מַאֲכָל מָתוֹק, וּבַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי מַאֲכָל מָלוּחַ.

אֶפְשָׁרוּת 1: "לֶחֶם / צִ'יפְּס" - לֶחֶם הוּא מַאֲכָל, אֲבָל הוּא אֵינוֹ מָתוֹק. לָכֵן הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה לֹא מַתְאִימָה.

אֶפְשָׁרוּת 2: "בּוּרֶקָס / עוּגָה" - שְׁנֵי הַמַּאֲכָלִים אֲמִתִּיִּים, אֲבָל הַסֵּדֶר הָפוּךְ. בּוּרֶקָס הוּא מָלוּחַ וְלֹא מָתוֹק, וְעוּגָה הִיא מְתוּקָה וְלֹא מְלוּחָה.

אֶפְשָׁרוּת 3: "עוּגָה / בּוּרֶקָס" - עוּגָה הִיא מַאֲכָל מָתוֹק קְלָאסִי, וּבוּרֶקָס הוּא מַאֲכָל מָלוּחַ אוֹפְיָנִי. שְׁתֵי הַמִּלִּים מַתְאִימוֹת לַמְּקוֹמוֹת. זוֹ הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה.

אֶפְשָׁרוּת 4: "מָרָק / פִּיצָה" - מָרָק הוּא מַאֲכָל, אֲבָל הוּא אֵינוֹ מָתוֹק. לָכֵן הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה לֹא מַתְאִימָה.

הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה: אֶפְשָׁרוּת 3.

היחס בין תַּרְנְגוֹל לתַּרְנְגֹלֶת הוא יחס של זכר ונקבה באותו מין של בעלי חיים: תַּרְנְגוֹל הוא הזכר, ותַּרְנְגֹלֶת היא הנקבה של אותה חיה ממש. צריך למצוא זוג חיות שבו המילה הראשונה היא הזכר, והמילה השנייה היא הנקבה של אותו מין בדיוק, ובאותו הסדר.

באפשרות 1, פַּר הוא הזכר של הבָּקָר ופָּרָה היא הנקבה של הבָּקָר. שתי המילים מתארות את אותו מין של בעלי חיים בדיוק, בסדר של זכר ואחר כך נקבה. זה מתאים בדיוק ליחס בין תַּרְנְגוֹל לתַּרְנְגֹלֶת.

באפשרות 2, פַּר הוא חיית משק ויוֹנָה היא ציפור. הן שתי חיות שונות לגמרי, ולא זכר ונקבה של אותו מין. היחס המבוקש אינו מתקיים כאן כלל.

באפשרות 3, כִּבְשָׂה אכן נקבה של חיית משק, אבל היא הנקבה של הַכֶּבֶשׂ, לא של הַפַּר. הזוג נשמע מתאים כי שני בעלי החיים גרים בחווה, אבל המינים שונים והיחס לא נשמר.

באפשרות 4, עֵז גם היא נקבה של חיית משק, אבל היא הנקבה של הַתַּיִשׁ, ולא של הַפַּר. שוב הזוג מבלבל כי גם הפַּר וגם הָעֵז חיים בחווה, אבל הם לא זכר ונקבה של אותו מין.

ולכן התשובה הנכונה היא 1.

הַיַּחַס בֵּין שְׁתֵּי הַמִּלִּים בְּרֹאשׁ הַשְּׁאֵלָה הוּא יַחַס שֶׁל פְּרָט וּקְבוּצָה כְּלָלִית: יַנְשׁוּף הוּא סוּג מְסֻיָּם שֶׁל עוֹף, וְעוֹף הוּא הַקְּבוּצָה הָרְחָבָה שֶׁאֵלֶיהָ הוּא שַׁיָּךְ. הַכִּוּוּן הוּא מִן הַפְּרָט אֶל הַכְּלָל.

נִבְדֹּק כָּל אֶחָד מִן הַזּוּגוֹת:

1. צְבִי : חַיָּה - צְבִי הוּא סוּג מְסֻיָּם שֶׁל חַיָּה, וְחַיָּה הִיא הַקְּבוּצָה הָרְחָבָה. אוֹתוֹ יַחַס בְּדִיּוּק, וְאוֹתוֹ הַכִּוּוּן.
2. דֹּב : שֵׁנָה - שֵׁנָה אֵינָהּ קְבוּצָה שֶׁל דֹּב. זֶהוּ קֶשֶׁר רוֹפֵף: הַדֹּב יָשֵׁן שְׁנַת חֹרֶף, אֲבָל זוֹ פְּעֻלָּה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְלֹא הַסּוּג שֶׁאֵלָיו הוּא שַׁיָּךְ.
3. קוֹף : עֵץ - עֵץ אֵינוֹ קְבוּצָה שֶׁל קוֹף. זֶהוּ קֶשֶׁר שֶׁל מָקוֹם: הַקּוֹף חַי בָּעֵץ, אֲבָל הָעֵץ אֵינוֹ הַקְּבוּצָה שֶׁל הַקּוֹף.
4. נֶשֶׁר : בָּז - שְׁנֵיהֶם עוֹפוֹת, אַךְ אַף אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ הַקְּבוּצָה שֶׁל הַשֵּׁנִי. אֵלֶּה שְׁנֵי פְּרָטִים מֵאוֹתָהּ קְבוּצָה, וְלֹא יַחַס שֶׁל פְּרָט וּקְבוּצָה.

לְפִיכָךְ הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה הִיא 1.

נְחַפֵּשׂ מַה מְּשֻׁתָּף לְשָׁלוֹשׁ מֵהַמִּלִּים וּמַה חָסֵר בָּרְבִיעִית. "פָּרָה", "כִּבְשָׂה" וְ"עֵז" הֵן שֵׁמוֹת שֶׁל מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים מְסֻיָּמִים. כָּל מִלָּה מֵהֶן מַצְבִּיעָה עַל מִין אֶחָד וְיָחִיד.
לְעֻמָּתָן, "חַיָּה" אֵינָהּ שֵׁם שֶׁל מִין מְסֻיָּם, אֶלָּא מִלָּה כְּלָלִית הַכּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ מִינִים רַבִּים. גַּם פָּרָה הִיא חַיָּה, גַּם כִּבְשָׂה הִיא חַיָּה וְגַם עֵז הִיא חַיָּה.
לָכֵן הַמִּלָּה "חַיָּה" שׁוֹנָה מִשְּׁלוֹשׁ הַמִּלִּים הָאֲחֵרוֹת, וְזוֹ הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה: אֶפְשָׁרוּת 3.

הַתְּכוּנָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת הִיא הַשַּׁיָּכוּת לְמִשְׁפַּחַת הַחֲמוֹרִים: "חֲמוֹר" הוּא שֵׁם הַמִּין הַכְּלָלִי, "אָתוֹן" הִיא הַנְּקֵבָה הַבּוֹגֶרֶת, וְ"סְיָח" הוּא הַגּוּר. שְׁלָשְׁתָּם בַּעֲלֵי חַיִּים מֵאוֹתָהּ הַמִּשְׁפָּחָה. לְעֻמָּתָם, "חֻמּוּס" הוּא מַאֲכָל הַמּוּכָן מִקִּטְנִיּוֹת, וְהוּא שַׁיָּךְ לִתְחוּם הַמָּזוֹן וְלֹא לְעוֹלַם בַּעֲלֵי הַחַיִּים. הַמַּלְכֹּדֶת בַּשְּׁאֵלָה הִיא הַדִּמְיוֹן הַצְּלִילִי בֵּין "חֲמוֹר" לְ"חֻמּוּס", שֶׁמַּפְתֶּה לִקְשֹׁר בֵּינֵיהֶם וְלִבְחֹר בְּטָעוּת בְּ"אָתוֹן" אוֹ בְּ"סְיָח". יֵשׁ לְהִתְעַלֵּם מִן הַצְּלִיל וְלִשְׁאֹל רַק עַל הַמַּשְׁמָעוּת. וְלָכֵן הַתְּשׁוּבָה הִיא 4.

הַנְּתוּנִים: הַמִּשְׁפָּחָה מַתְחִילָה עִם 18 מִזְוָדוֹת. הִתְרַחֲשׁוּ שְׁנֵי אֵרוּעֵי הַחְסָרָה: הָאַבָּא מָסַר 7 וְהָאִמָּא מָסְרָה 4. הַחִשּׁוּב: 18 - 7 = 11, וְאַחַר כָּךְ 11 - 4 = 7. לָכֵן נוֹתְרוּ עִם הַמִּשְׁפָּחָה 7 מִזְוָדוֹת, וְזוֹ אֶפְשָׁרוּת 3.

אֶפְשָׁרוּת 1 (11): הַתַּלְמִיד חִסֵּר רַק אֶת 7 הַמִּזְוָדוֹת שֶׁמָּסַר הָאַבָּא וְהִתְעַלֵּם מֵהַ-4 שֶׁמָּסְרָה הָאִמָּא, כְּאִלּוּ הִתְרַחֵשׁ רַק אֵרוּעַ הַחְסָרָה אֶחָד.

אֶפְשָׁרוּת 2 (15): הַתַּלְמִיד חִסֵּר אֶת 7, אֲבָל בִּמְקוֹם לְחַסֵּר גַּם אֶת 4 הוּא הוֹסִיף אוֹתָן (18 - 7 + 4 = 15), וְהָפַךְ אֶת כִּוּוּן הַחִשּׁוּב בְּאֶחָד הָאֵרוּעִים.

אֶפְשָׁרוּת 4 (18): הַתַּלְמִיד הֶחֱזִיר אֶת הַמִּסְפָּר הַהַתְחָלִי, כְּאִלּוּ לֹא הִתְרַחֲשָׁה הַחְסָרָה כְּלָל וְכַמּוּת הַמִּזְוָדוֹת לֹא הִשְׁתַּנְּתָה.

בַּמִּדְרוֹן הָיוּ בַּהַתְחָלָה שְׁמוֹנָה יְלָדִים. הִצְטָרְפוּ אֲלֵיהֶם עוֹד שְׁלוֹשָׁה, וְכָעֵת יֵשׁ בַּמִּדְרוֹן 8 + 3 = 11 יְלָדִים. אַחַר כָּךְ אַרְבָּעָה מֵהֶם סִיְּמוּ וְנִכְנְסוּ הַבַּיְתָה, וְלָכֵן נִשְׁאֲרוּ 11 - 4 = 7 יְלָדִים. הַתְּשׁוּבָה הַנְּכוֹנָה הִיא אֶפְשָׁרוּת 2.

אֶפְשָׁרוּת 1 (11) נוֹתֶנֶת אֶת תּוֹצְאַת הַחִבּוּר בִּלְבַד וְשׁוֹכַחַת לְחַסֵּר אֶת הַיְלָדִים שֶׁעָזְבוּ, וְזוֹ שְׁגִיאָה שֶׁל פְּעֻלָּה חֶלְקִית. אֶפְשָׁרוּת 3 (15) מַחְלִיפָה אֶת כִּוּוּן הַחִסּוּר וּמְחַבֶּרֶת גַּם אֶת הָאַרְבָּעָה (8 + 3 + 4 = 15) בִּמְקוֹם לְחַסְּרָם. אֶפְשָׁרוּת 4 (4) מִתְעַלֶּמֶת מִן הַמִּצְטָרְפִים וּמְחַסֶּרֶת מִיָּד מִן הַבָּסִיס (8 - 4 = 4), כְּאִלּוּ הַשְּׁלוֹשָׁה לֹא הִגִּיעוּ.

נבדוק את היחס בין איברים סמוכים בסדרה: 2÷1=2, 4÷2=2, 8÷4=2, 16÷8=2. היחס קבוע ושווה ל-2 בכל הזוגות, כלומר מדובר בסדרה הנדסית. לפי החוקיות, האיבר הבא הוא 16×2=32, ולכן אפשרות 1 היא הנכונה. אפשרות 2 (24) מתקבלת אם קוראים את הסדרה בטעות באופן חיבורי: ההפרש בין שני האיברים האחרונים הוא 16-8=8, וכך 16+8=24, אך הפרשים קודמים (1, 2, 4) אינם קבועים ולכן הקריאה החיבורית אינה תואמת את כל הסדרה. אפשרות 3 (30) ואפשרות 4 (34) הן מספרים סמוכים ל-32 אך אינם מקיימים את היחס הקבוע 2 עם 16, ואין שום חוקיות עקבית שמובילה אליהם.

נְחַשֵּׁב אֶת הַהֶפְרֵשִׁים בֵּין אֵיבָרִים סְמוּכִים בַּסִּדְרָה: 3 פָּחוֹת 2 שָׁוֶה 1; 5 פָּחוֹת 3 שָׁוֶה 2; 8 פָּחוֹת 5 שָׁוֶה 3; 12 פָּחוֹת 8 שָׁוֶה 4. סִדְרַת הַהֶפְרֵשִׁים הִיא 1, 2, 3, 4, וְהִיא גְּדֵלָה בְּקֶבַע שֶׁל 1 בְּכָל צַעַד. לְפִיכָךְ הַהֶפְרֵשׁ הַבָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת 5, וְהָאֵיבָר הַחָסֵר הוּא 12 + 5 = 17, וְזוֹ אֶפְשָׁרוּת 1.

אֶפְשָׁרוּת 2 (16) מַתְקַבֶּלֶת אִם חוֹזְרִים עַל הַהֶפְרֵשׁ הָאַחֲרוֹן 4 בִּמְקוֹם לְהַגְדִּילוֹ. אֶפְשָׁרוּת 3 (18) מַתְקַבֶּלֶת אִם מְדַלְּגִים צַעַד וּמוֹסִיפִים הֶפְרֵשׁ 6 בִּמְקוֹם 5. אֶפְשָׁרוּת 4 (15) מַתְקַבֶּלֶת אִם מַתְעַלְּמִים מִגִּדּוּל הַהֶפְרֵשִׁים וּמוֹסִיפִים 3, אֶחָד מִן הַהֶפְרֵשִׁים הַקּוֹדְמִים. רַק 17 מַתְאִים לַחֹק שֶׁל הֶפְרֵשׁ שֵׁנִי קָבוּעַ.