בקצרה
- כמה מבחני איתור ארציים יש בבית ספר יסודי
- שניים: המבחן בכיתה ב׳ (עם שכבת השלמה בכיתה ג׳) והמבחן בכיתה ו׳
- מי מנהל את התהליך
- משרד החינוך, באמצעות ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
- כמה שלבים יש בכל מבחן
- כיתה ב׳ וכיתה ו׳: שני שלבים (א ו-ב). כיתה ג׳: שלב אחד בלבדלפי מידע שפורסם
- איך נקבעת ההחלטה
- לפי אחוזון יחסי לשאר הנבחנים באותה שנה - לא ציון מוחלט וקבוע
- ההגדרה הרשמית ל"מחונן" ול"מצטיין"
- אחוזון 97 עד 100 מוגדר מחונן, אחוזון 92 עד 97 מוגדר מצטיין - באותה הגדרה בכל שלוש הכיתותלפי מידע שפורסם
- יש הזדמנות נוספת אם לא עוברים בפעם הראשונה
- כן: כיתה ג׳ היא הזדמנות נוספת למי שהחמיץ או לא עבר בכיתה ב׳, וכיתה ו׳ היא הבדיקה הארצית הרחבה הבאה שמגיעה לכל השכבה
- צריך להירשם, או שהמבחן אוטומטי
- לכיתה ב׳ ולכיתה ו׳: אוטומטי לכל השכבה, בלי טופס. לכיתה ג׳: כן, בהרשמה דרך בית הספר בלבד
- עלות למשפחה
- כל שלבי המבחן, בכל שלוש הכיתות, ללא עלות להורים
מה זה בכלל מבחן מחוננים, ומי עומד מאחוריו?
מבחן מחוננים הוא כינוי כללי לתהליך איתור ארצי אחד שמנהל משרד החינוך, באמצעות ראמ"ה - הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, בבתי הספר היסודיים בישראל. מטרתו לאתר תלמידים בעלי יכולת חשיבה גבוהה במיוחד, לא ידע נלמד, ולהפנות אותם לתוכניות העשרה שמתאימות לקצב ולעומק שהם צריכים.
בפועל, מאחורי הכינוי הכללי הזה מסתתרים שלושה מבחנים שונים, בשלוש כיתות שונות: כיתה ב׳, כיתה ג׳ וכיתה ו׳. שלושתם בודקים סוגי חשיבה דומים באופיים, בעיקר זיהוי דפוסים, הסקת מסקנות וחשיבה מרחבית, ולא חומר לימודי שאפשר לשנן מראש - אבל הם שונים כמעט בכל פרט מעשי אחר: מי ניגש אליהם, כמה שלבים יש בכל אחד, מתי הם מתקיימים וכמה זמן הם אורכים.
רוב מה שכתוב באינטרנט על מבחן מחוננים מתייחס לכיתה אחת בלבד, וקל להתבלבל בין השכבות כשמחפשים מידע בפעם הראשונה. העמוד הזה בנוי הפוך: הוא לא מדריך לכיתה אחת, אלא המקום שמניח את שלוש הכיתות זו לצד זו, כדי שתוכלו למצוא תוך דקה את הכיתה הרלוונטית לכם ולעבור משם למדריך המלא שלה.
באילו כיתות בודקים מחוננות, ולמה יש גם מבחן נפרד לכיתה ג׳?
משרד החינוך בודק מחוננות באופן גורף פעמיים במהלך בית הספר היסודי: בכיתה ב׳ ובכיתה ו׳. כיתה ג׳ אינה מבחן שלישי ועצמאי, אלא שכבת ההשלמה של כיתה ב׳ - התחנה שאליה מגיעים מי שהחמיצו את הבדיקה הראשונה או לא עברו בה.
לפי הדיווחים, שלוש קבוצות מגיעות לכיתה ג׳: ילדים שהבדיקה בכיתה ב׳ לא הגיעה אליהם, למשל בשל מעבר בית ספר או היעדרות ביום הבדיקה; ילדים שכבר נבחנו בכיתה ב׳ ולא אותרו, וביקשו הזדמנות נוספת; וילדים מהמגזר דובר הערבית, שעבורם הבדיקה הארצית מופעלת כבר בכיתה ג׳ ולא בכיתה ב׳ - כך שעבורם זו לא חזרה על כלום, אלא בדיוק השכבה הרגילה.
ההבחנה הזאת חשובה כי היא משנה את הגישה הנכונה להכנה: ילד שנבחן לראשונה בכיתה ג׳, בין אם החמיץ את כיתה ב׳ ובין אם הוא מהמגזר דובר הערבית, יכול להתייחס למבחן בדיוק כפי שילד בכיתה ב׳ מתייחס אליו - כהיכרות ראשונה עם פורמט חדש. ילד שכבר ניגש פעם אחת ולא עבר סוחב איתו רגש נוסף, ולכן כדאי קודם לפרק את המתח סביב "כבר ניסיתי ולא הצלחתי", ורק אחר כך לגעת בתוכן השאלות.
לא בטוחים לאיזו כיתה שייך הילד או הילדה שלכם? הכלי הקצר הבא עוזר למקם אתכם תוך כמה שניות ומפנה ישירות למדריך הנכון.
לאיזה מדריך כדאי לעבור? באיזה שלב הילד/ה נמצא/ת
באיזה שלב הילד/ה נמצא/ת?
כיתה ב׳, כיתה ג׳ וכיתה ו׳ זו לצד זו: כל ההבדלים בטבלה אחת
שלושת המבחנים חולקים מטרה אחת, לאתר יכולת חשיבה גבוהה, אבל נבדלים כמעט בכל פרט מעשי אחר - ממתי הם מתקיימים ועד כמה זמן הם אורכים. הטבלה הבאה מרכזת את כל ההבדלים במקום אחד, כדי שלא תצטרכו לקפוץ בין שלושה מדריכים נפרדים כדי להשוות בעצמכם.
| קריטריון | כיתה ב׳ | כיתה ג׳ | כיתה ו׳ |
|---|---|---|---|
| מי נבחן | כל תלמידי כיתה ב׳ (כיתה ג׳ במגזר הערבי, הדרוזי, הבדואי והצ'רקסי); ניגשים אוטומטית, בלי הרשמה | בעיקר מי שהחמיץ את כיתה ב׳ או מבקש מבחן חוזר, ולפי הדיווחים גם תלמידי המגזר דובר הערבית | כל תלמידי כיתה ו׳; ניגשים אוטומטית, בלי הרשמה |
| כמה שלבים | שני שלבים: א ו-ב | שלב אחד בלבד | שני שלבים: א ו-ב |
| מתי | שלב א: אוקטובר-דצמבר. שלב ב: כחמישה חודשים אחר כך, לרוב מרץ-מאי | הרשמה: אוקטובר-נובמבר. מבחן: ינואר-פברואר | שלב א: ינואר-פברואר. שלב ב: כחודשיים-שלושה אחר כך, לרוב מרץ-מאי |
| איפה | שלב א בכיתה, בבית הספר. שלב ב במרכז בחינה אזורי | בבית הספר | שלב א ממוחשב, בבית הספר. שלב ב במרכז בחינה אזורי |
| משך | שלב א: כ-45 דקות. שלב ב: 60-90 דקות | כשעה | שלב א: 60-75 דקות. שלב ב: 120-150 דקות |
| מה נבדק | יכולת מילולית וכמותית מתוך חומר הלימודים, בדגש חזק על שאלות חזותיות לפי הדיווחים | שישה סוגי שאלות, ברובם חזותיים: סדרות, חשיבה מרחבית, זיהוי דפוסים, אנלוגיות צורות, הגיון ובעיות חשבון | 12 סוגי שאלות בארבע קטגוריות: מילולי, לוגי, חזותי וכמותי |
| איך נרשמים | אין הרשמה - כל השכבה ניגשת אוטומטית | דרך בית הספר בלבד | אין הרשמה - כל השכבה ניגשת אוטומטית |
| הגדרת מחונן ומצטיין | אחוזון 97-100 מחונן, 92-97 מצטיין (לפי מידע שפורסם) | אחוזון 97 ומעלה מחונן, 92-97 מצטיין (לפי מידע שפורסם) | אחוזון 97-100 מחונן, 92-97 מצטיין (לפי מידע שפורסם) |
תאריכי כיתה ב׳ ומנגנון ההחלטה שלה נבדקו ישירות מול אתרי ראמ"ה ופורטל ההורים של משרד החינוך, נכון ל-10 בספטמבר 2026. פירוט סוגי השאלות בשלוש הכיתות, וכל נתוני כיתה ג׳ וכיתה ו׳ - מועדים, משכי זמן ורף המעבר - מבוססים על דיווחי מכוני הכנה ואתרי מידע ולא על פרסום רשמי, ומסומנים לפי מידע שפורסם בכל מקום שבו זה רלוונטי.
מה ההיגיון של שלב א׳ ושלב ב׳, ולמה בכיתה ג׳ יש רק שלב אחד?
בכיתה ב׳ ובכיתה ו׳ שלב א׳ הוא מבחן סינון רחב שעובר כל השכבה בבית הספר, ושלב ב׳ הוא מבחן העמקה שמוזמנים אליו רק מי שעבר את שלב א׳ - מנגנון שחוסך בדיקה יקרה ומעמיקה לכל תלמיד, ומרכז אותה רק במי שכבר הראה פוטנציאל.
השוני בין השלבים עצמם חוזר על עצמו בשתי הכיתות: שלב א׳ נשען יותר על שאלות חזותיות וקצר יחסית, ושלב ב׳ מוסיף משקל מילולי גדול יותר, שאלות מורכבות יותר, וסביבה זרה יותר - מרכז בחינה אזורי במקום הכיתה המוכרת. זו הסיבה שילד שהצטיין בשלב א׳ לא תמיד חוזר על ההצלחה בשלב ב׳: מדובר בשילוב שונה של יכולות, לא רק בגרסה קשה יותר של אותו מבחן.
מבחן כיתה ג׳ שונה במובן הזה: הוא מבחן יחיד, בלי חלוקה לשני שלבים, לפי המקורות הזמינים - כך שמי שנבחן בכיתה ג׳ מקבל תוצאה סופית ממבחן אחד, ולא עובר תהליך דו-שלבי כמו בשתי הכיתות האחרות. ילד שכבר עבר תהליך דו-שלבי בכיתה ב׳, גם אם לא עבר את שלב א׳, מגיע לכיתה ג׳ עם יתרון מסוים: היכרות עם חוויית הבחינה עצמה, גם אם לא עם התוכן הספציפי.
גם ברמת מי שבודק את המבחן יש הבדל בין השלבים: בכיתה ב׳, שלב א׳ נבדק ומדורג על ידי בית הספר עצמו, לפי מחוון אחיד שמצורף מראש. בכיתה ו׳, לעומת זאת, שלב ב׳ נבדק על ידי בוחנים חיצוניים ולא על ידי מורי הכיתה, לפי המקורות שבדקנו - הבדל שמראה עד כמה משתנה רמת הפורמליות בין שלב א׳ לשלב ב׳, ולא רק אורך המבחן.
מה זה אומר "אחוזון 97", ולמה אין ציון מספרי במכתב?
בשלושת המבחנים ההחלטה נקבעת באחוזון יחסי לכלל הנבחנים באותה שנה, ולא מול רף ציון מוחלט וקבוע - כך שאותו ביצוע יכול להספיק בשנה אחת ולא להספיק בשנה אחרת, בהתאם למספר הנבחנים ולרמתם.
לפי מידע שפורסם, ההגדרה הרשמית זהה בשלוש הכיתות: אחוזון 97 עד 100 מזכה בהגדרת "מחונן", ואחוזון 92 עד 97 בהגדרת "מצטיין". בכיתה ב׳ ובכיתה ו׳ יש גם דיווחים על רף מעשי מחמיר יותר מההגדרה הרשמית: באזורי ביקוש גבוה, תוכניות רבות מצמצמות בפועל לסביבות אחוזון 99 למחוננים ו-95 עד 98 למצטיינים, כי הביקוש למקומות עולה על ההיצע.
המכתב שמגיע הביתה, בכל אחת משלוש הכיתות, מוסר רק החלטה - "מחונן", "מצטיין" או "לא נמצא מתאים" - בלי ציון ובלי אחוזון בפועל. הציון הגולמי, כלומר מספר התשובות הנכונות, אינו הציון הקובע: הוא עובר תקנון סטטיסטי שמאפשר להשוות בין גרסאות מבחן ובין שנים שונות, ולכן אין טעם לנסות לחשב מראש כמה שאלות צריך לענות נכון.
מתי מתקיימים מבחני המחוננים ב-2026, כיתה אחר כיתה?
משרד החינוך טרם פרסם תאריכים מדויקים למחזור הנוכחי, נכון לעדכון העמוד. לפי הדפוס החוזר משנים קודמות: כיתה ב׳ בשלב א׳ בסביבות אוקטובר-דצמבר ושלב ב׳ כחמישה חודשים אחר כך, לרוב מרץ-מאי; כיתה ג׳ נרשמת באוקטובר-נובמבר ונבחנת בינואר-פברואר; וכיתה ו׳ בשלב א׳ בינואר-פברואר ושלב ב׳ כחודשיים-שלושה אחר כך, גם הוא לרוב מרץ-מאי.
מהתמונה הזאת עולה נקודה מעשית למשפחה עם ילדים בכמה כיתות במקביל: שלב ב׳ של כיתה ב׳ ושלב ב׳ של כיתה ו׳ נוטים ליפול באותה עונה, מרץ-מאי, כך שההכנה הביתית עלולה להתנגש בין שני ילדים באותו בית באותם שבועות. כדאי לקחת את זה בחשבון מראש בתכנון הזמן, ולא להתפלא אם שתי ההכנות מתרחשות זו לצד זו.
כדוגמה קונקרטית לדפוס הזה: במחזור תשפ"ו האחרון, שלב א׳ של כיתה ב׳ נערך ב-1 בדצמבר 2025, בשיעור הרביעי, באותו יום בדיוק בכל בתי הספר בארץ - נתון שנבדק ישירות מול פורטל ההורים של משרד החינוך. אם הדפוס חוזר על עצמו, המחזור הבא צפוי להיפתח בסביבות אותה תקופה בשנה, אך התאריך המדויק מתפרסם מחדש בכל מחזור ואינו קבוע.
בכל שלוש הכיתות, התאריך המדויק - היום שבו בית הספר מעביר את המבחן, ומרכז הבחינה והתאריך של שלב ב׳ - אינו קבוע מראש ומתפרסם בנפרד בכל מחזור, בדרך כלל כשבוע עד חודש מראש. ההמלצה המעשית בכל הכיתות זהה: לא לתכנן הכנה סביב תאריך משוער, אלא להתחיל מוקדם דיו כך שכשההודעה הרשמית מגיעה, הילד כבר באמצע תהליך הכנה מסודר.
איך נרשמים לכל אחד משלושת המבחנים?
בכיתה ב׳ ובכיתה ו׳ אין שום טופס הרשמה: כל השכבה ניגשת אוטומטית לשלב א׳ במסגרת יום לימודים רגיל, וההשתתפות רשמית וולונטרית רק במובן שהורה יכול להודיע מראש בכתב שהוא מעדיף שהילד לא ייבחן. בכיתה ג׳ ההרשמה כן נדרשת בפועל, אך נעשית דרך בית הספר בלבד - לא בפנייה עצמאית של ההורים לגורם חיצוני.
המשמעות המעשית: להורים לכיתה ב׳ ולכיתה ו׳ אין שום טופס למלא, ואילו להורים לכיתה ג׳ כדאי לפנות ביוזמתם למחנכת ולוודא שהילד נכלל ברשימת הנבחנים, כי רשימת בית הספר אינה תמיד שלמה באופן אוטומטי - בעיקר עבור ילדים שעברו בית ספר באמצע הדרך או שנעדרו בתקופת ההרשמה של כיתה ב׳ מסיבות בריאותיות.
מה קורה בפועל אחרי שהילד מאותר כמחונן או כמצטיין?
התוכניות שמחכות בהמשך דומות ברוב האזורים, בלי קשר לכיתה שבה הילד אותר. הנפוצה ביותר היא מרכז העשרה שבועי: הילד נשאר בבית הספר הרגיל שלו, ופעם בשבוע יוצא ליום לימודים במרכז ייעודי עם תחומי לימוד שלא קיימים בתוכנית הרגילה.
באזורים עם מספיק ילדים מאותרים קיימות גם כיתות מחוננים ייעודיות בתוך בית ספר רגיל, ולעיתים בתי ספר ייחודיים שכל תלמידיהם מחוננים. משרד החינוך מפעיל גם תוכנית ארצית בשם "אופק" לילדים מחוננים, ולצידה פועלות תוכניות מצוינות עצמאיות נוספות למי שאותר כמצטיין ולא כמחונן. הבחירה בין מרכז העשרה לכיתה ייעודית היא לרוב החלטה משפחתית: כיתה נותנת אתגר יומיומי אבל כרוכה בדרך כלל במעבר בית ספר, ואילו מרכז ההעשרה שומר על המסגרת החברתית הקיימת ומוסיף יום אחד שונה בשבוע.
המסלול הזה אינו ייחודי לכיתה ו׳: לפי המקורות שבדקנו, גם ילד שמאותר כמחונן בכיתה ג׳ מקבל יום העשרה שבועי באותה מסגרת של מרכז אזורי, במימון משרד החינוך - עוד עדות לכך ששלוש הכיתות מזינות מערכת תוכניות אחת ולא שלוש מערכות נפרדות.
איך מכינים ילד למבחן מחוננים, לפי גיל, בלי להפוך את זה לעוד מבחן גדול?
העיקרון המשותף לשלוש הכיתות זהה: תרגול קצר ועקבי, פרוס על פני שבועות עד חודשים, עדיף בהרבה על מרתון של הרגע האחרון - ובכל הגילאים מומלץ להציג את התרגול כמשחק או כחידה, לא כ"הכנה למבחן חשוב". קצב ההכנה המומלץ, לעומת זאת, שונה מאוד בין הכיתות:
- כיתה ב׳: כחודשיים-שלושה מראש, 15 עד 25 דקות, 3 עד 5 פעמים בשבוע - היכרות עם הפורמט, לא שינון תוכן.
- כיתה ג׳: 10 עד 15 דקות ביום, בפריסה קבועה על פני כמה שבועות, לרוב כפעילות משותפת קצרה ולא כתרגול פורמלי.
- כיתה ו׳: ארבעה עד שישה חודשים בקצב קבוע, עם דגש הולך וגובר לקראת שלב ב׳, וסימולציה מלאה בתנאי זמן אמיתיים רק לקראת הסוף.
בכל שלוש הכיתות, הסימן האמין ביותר לכך שההכנה עובדת הוא לא אחוז ההצלחה בתרגול, אלא השינוי בהתנהלות מול שאלה: ילד שלומד לדלג על שאלה קשה ולחזור אליה בסוף, במקום להיתקע עליה דקות ארוכות, מתקדם גם אם עדיין טועה בהרבה שאלות.
הילד לא עבר, בכיתה ב׳ או בכיתה ג׳ - יש עוד הזדמנות בהמשך?
כן, בשתי הדרכים: מי שלא נבחן או לא עבר בכיתה ב׳ מקבל הזדמנות נוספת בכיתה ג׳, ומי שלא עבר גם שם עדיין יכול לנסות שוב במסגרת הבדיקה הארצית הרחבה שחוזרת בכיתה ו׳. שלוש הכיתות בעמוד הזה הן, במובן הזה, לא שלושה מבחנים נפרדים אלא שלוש הזדמנויות באותה מערכת.
כדאי לזכור: מבחן אחד ביום אחד בודק פן צר של חשיבה תחת לחץ זמן, לא את היכולת הכוללת של הילד, את היצירתיות שלו או את הסיכוי שלו להצליח בחיים. רוב הילדים שניגשים לכל אחת משלוש הבדיקות אינם מאותרים כמחוננים, וזה בהחלט בגדר הרגיל - ויש עוד דרכים להעשרה שלא תלויות במבחן הזה בכלל, כמו חוגי מדע, רובוטיקה ומתמטיקה מתקדמת.
עוד מדריכים ומאמרים על מבחן מחוננים
מדריך מלא לכל כיתה, קישור ישיר לתרגול, ומאמרים שמעמיקים בנושאים שחוצים את כל השכבות.
מדריכי המידע לפי כיתה
תרגול ומעבר להרשמה
תוצאות, שלבים וסוגי שאלות
יום המבחן, הרשמה וגילאים נוספים
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין מבחן מחוננים כיתה ב׳, כיתה ג׳ וכיתה ו׳?
שלושתם חלק מאותו תהליך איתור ארצי, אך משרתים תפקיד שונה. כיתה ב׳ היא הבדיקה הראשונה והרחבה, דו-שלבית, לכל השכבה. כיתה ג׳ היא שכבת ההשלמה למי שהחמיץ את כיתה ב׳ או לא עבר בה, במבחן יחיד ולא דו-שלבי. כיתה ו׳ היא הבדיקה הארצית השנייה והמקיפה, גם היא דו-שלבית, ולעיתים מכונה בטעות מבחן כיתה ז׳ כי אליה נכנסות התוכניות שהיא פותחת.
הילד שלי לא נבחן בכלל בכיתה ב׳ - מה עושים?
כיתה ג׳ היא בדיוק הפתרון למצב הזה. לפי הדיווחים, מי שהחמיץ את הבדיקה בכיתה ב׳, למשל בשל מעבר בית ספר או היעדרות ביום הבדיקה, מקבל הזדמנות להיבחן בכיתה ג׳ במבחן יחיד שנרשמים אליו ישירות דרך בית הספר, בדרך כלל באוקטובר-נובמבר.
למה בכיתה ב׳ ובכיתה ו׳ יש שני שלבים, ובכיתה ג׳ רק שלב אחד?
שלב א ושלב ב, בכיתה ב׳ ובכיתה ו׳, מסננים תחילה את כלל השכבה במבחן קצר יחסית, ורק אז מזמינים את מי שעבר למבחן מעמיק יותר. מבחן כיתה ג׳, לעומת זאת, מתואר במקורות הזמינים כמבחן יחיד בלבד, בלי חלוקה דומה לשני שלבים.
איך נקבע מי מחונן ומי מצטיין - יש ציון עובר קבוע?
אין ציון מספרי קבוע באף אחת משלוש הכיתות: ההחלטה מבוססת על אחוזון יחסי לכלל הנבחנים באותה שנה. לפי מידע שפורסם, ההגדרה הרשמית זהה בכל השכבות: אחוזון 97 עד 100 מזכה בהגדרת מחונן, ואחוזון 92 עד 97 בהגדרת מצטיין.
מתי בדיוק מתקיימים מבחני המחוננים ב-2026?
משרד החינוך טרם פרסם תאריכים מדויקים למחזור הנוכחי. לפי הדפוס החוזר משנים קודמות: כיתה ב׳ בשלב א בסביבות אוקטובר-דצמבר ושלב ב כחמישה חודשים אחר כך; כיתה ג׳ נרשמת באוקטובר-נובמבר ונבחנת בינואר-פברואר; וכיתה ו׳ בשלב א בינואר-פברואר ושלב ב במרץ-מאי. כל בית ספר מודיע על התאריך המדויק שלו רק כשבוע עד חודש מראש.
צריך להירשם למבחן, או שהוא אוטומטי?
בכיתה ב׳ ובכיתה ו׳ אין שום טופס הרשמה: כל השכבה ניגשת אוטומטית לשלב א במסגרת יום לימודים רגיל. בכיתה ג׳ ההרשמה כן נדרשת, אך נעשית דרך בית הספר בלבד, לא בפנייה עצמאית של ההורים לגורם חיצוני.
הילד לא עבר - יש עוד הזדמנות בהמשך?
כן. מי שלא נבחן או לא עבר את הבדיקה בכיתה ב׳ מקבל הזדמנות נוספת בכיתה ג׳, ומי שלא עבר גם שם עדיין יכול לנסות שוב במסגרת הבדיקה הארצית הרחבה שחוזרת בכיתה ו׳. מבחן אחד ביום אחד בודק פן צר של חשיבה תחת לחץ זמן, לא את היכולת הכוללת של הילד.
לאן מגיעים בפועל אחרי שהילד מאותר, בלי קשר לכיתה שבה זה קרה?
התוכניות שמחכות בהמשך דומות ברוב האזורים, בלי קשר לכיתה שבה הילד אותר: מרכז העשרה שבועי מחוץ לבית הספר הרגיל, כיתת מחוננים ייעודית בבתי ספר מסוימים, ובחלק מהאזורים גם בית ספר ייחודי למחוננים או תוכנית אופק הארצית של משרד החינוך.
יש ניכוי על תשובה שגויה, או שכדאי תמיד לנחש?
לגבי מבחן כיתה ו׳ יש דיווחים מפורשים שאין ניכוי על תשובה שגויה, כך שעדיף תמיד לסמן תשובה כלשהי ולא להשאיר שאלה ריקה. לגבי כיתה ב׳ וכיתה ג׳, המקורות שבדקנו אינם מתייחסים לנקודה הזו במפורש.