בקצרה
- כמה זמן מראש להתחיל
- שבועיים עד שלושה שבועות של חצי שעה עד שעה ביום מספיקים לרוב המועמדים כדי להכיר את הפורמטלפי מידע שפורסם
- מתי מגיע הזימון
- חלון שנתי מאוגוסט עד אפריל, עם גל חורף בינואר-פברואר וגל קיץ ביולי-אוגוסט, בהתראה של שבוע עד חודש בלבדלפי מידע שפורסם
- מי בדרך כלל מוזמן
- מלש"בים עם דפ"ר של 80-90 ומעלה, קב"א מתאימה ופרופיל 25 ומעלהלפי מידע שפורסם
- איך נרשמים
- לא נרשמים. הזימון נשלח ביוזמת הצבא לפי נתוני צו ראשון
- אורך יום המיונים
- בין 6 ל-8 שעות, כולל הפסקותלפי מידע שפורסם
- מה כלול ביום, לפי דיווחים
- פרק פסיכוטכני מוגבר, מתמטיקה מומצאת, שפה מומצאת, רובוט חכם ושאלון אישיותלפי מידע שפורסם
- מה אפשר לתרגל מראש באתר
- רק את הנושאים הפסיכוטכניים הרגילים. שלושת המבחנים הייחודיים אינם כלולים בשום חומר שאנחנו מפרסמים
- ההתחייבות אחרי הקבלה
- מכשנה ועד כשש שנים, לפי תת המסלוללפי מידע שפורסם
למי המתרגל מתאים, ולמי פחות
המתרגל מתאים למועמד שקיבל זימון למיוני שחקים ורוצה להגיע מוכן לחלק הפסיכוטכני: תרגול של הנושאים שכן אפשר לתרגל, בתנאי זמן, עם הסבר לכל שאלה.
למי זה פחות מתאים: מי שמחפש תרגול של שלושת המבחנים המומצאים לא ימצא אותו כאן, ובשום מקום אחר: תוכן המבחנים האלה מסווג ואינו מתפרסם.
- מספר שאלות
- 2,000+ עם הסבר מלא לכל שאלה
- מה מתורגל
- חמשת הנושאים הפסיכוטכניים הרגילים
- מה לא מתורגל
- שפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת ורובוט חכם
- מחיר
- 249 ₪ לשלושה חודשי גישה
- חשבון נוסף
- 99 ₪ לאח או לחבר שמתאמן איתכם
מה קורה ביום המיונים של שחקים, לפי הדיווחים
הצבא אינו מפרסם מבנה רשמי של יום המיונים, סף קבלה או תוכן מבחנים, כי המידע מסווג. כל מה שמופיע בעמוד הזה הוא דיווח פומבי של מכוני הכנה ומועמדים לשעבר, ולכן הוא מסומן ככזה לאורך כל הדרך. מי שמחפש מקור רשמי לא ימצא אותו כאן ולא בשום מקום אחר.
כדאי גם לדייק מה "לפי הדיווחים" אומר בפועל: מדובר בתיאורים חוזרים של מכוני הכנה שונים ושל מועמדים לשעבר, לא בפרסום רשמי אחד שאפשר להצביע עליו. כשכמה מקורות מסכימים על טווח דומה, כמו אורך היום או חלון הזימונים, הביטחון בטווח הזה גבוה יותר. כשמקור בודד מדווח מספר שאף אחד אחר לא מאשר, שווה להתייחס אליו כאפשרות ולא כוודאות.
הזימון עצמו אינו הרשמה. לפי הדיווחים, הוא נשלח ביוזמת הצבא למי שנתוני צו ראשון שלו חוצים סף לא מפורסם: דפ"ר של 80 עד 90 ומעלה, קב"א מתאימה ופרופיל 25 ומעלה. אין טופס בקשה, ואין דרך להבטיח לעצמכם זימון. מה שכן אפשר להשפיע עליו הוא הנתונים שנקבעים בצו ראשון עצמו, ולכן מי שעוד לא עבר אותו צריך להתמקד שם קודם.
חלון הזימונים המדווח נמשך כמעט את כל השנה, מאוגוסט ועד אפריל, עם שני גלים עיקריים: גל חורף בינואר-פברואר וגל קיץ ביולי-אוגוסט. ההתראה בפועל קצרה, שבוע עד חודש בלבד, וזו הסיבה המרכזית שלא כדאי לחכות עם ההכנה עד שהזימון מגיע.
יום המיונים עצמו נמשך, לפי הדיווחים, בין 6 ל-8 שעות כולל הפסקות. הוא כולל כמה מרכיבים: פרק פסיכוטכני מוגבר ביחס לצו ראשון, ולצדו שלושה מבחנים ייחודיים ליום, שפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת ורובוט חכם, וגם שאלון אישיות. שלושת המבחנים הייחודיים קיימים, ואפשר לדעת מראש שהם שם, אבל תוכנם מסווג ולכן אין כאן, ולא בשום עמוד אחר באתר, תרגול, דוגמה או הסבר על איך פותרים אותם. זו החלטה מודעת, לא מחסור במידע.
שאלון האישיות ברשימת המרכיבים שונה מכל השאר: הוא לא מודד ידע, כישור טכני או מהירות פתרון, אלא בודק התאמה למסגרת השירות. בגלל האופי הזה, כל מה שכתוב בעמוד הזה על תרגול ועל מהירות אינו נוגע אליו; הוא מוזכר כאן רק כדי שרשימת מרכיבי היום תהיה שלמה.
| שלב | מה מדווח עליו |
|---|---|
| הזימון | לפי נתוני צו ראשון, ללא הרשמה עצמאית |
| חלון הזימונים | אוגוסט עד אפריל, גל חורף וגל קיץ |
| אורך היום | 6 עד 8 שעות, כולל הפסקות |
| אחרי היום | ראיונות יחידות, ראיון פסיכולוג, סיווג ביטחוני ואז שיבוץ |
מי שעובר את יום המבחנים ממשיך למיוני המשך אישיים: ראיונות עם אנשי היחידות, ראיון פסיכולוג וסיווג ביטחוני. השיבוץ לתת מסלול נקבע רק בסוף כל התהליך הזה, לא ביום המבחנים עצמו, ולכן אי אפשר לדעת מראש לאיזה תפקיד מגיעים.
שחקים, חבצלות ותתי המסלולים: למה זה משנה להכנה
"שחקים" הוא לא מסלול אחד אלא מטרייה שמתחתיה כמה תתי מסלולים שונים, וההבדלים ביניהם משמעותיים להתחייבות אחרי הקבלה, אבל כמעט לא משנים איך מתכוננים ליום המיונים עצמו.
שחקים מול חבצלות
שחקים הוא מסלול התמחות טכנולוגי ומחקרי של חיל המודיעין. חבצלות היא תוכנית מצוינות שמוסיפה לו קצונה ותואר אקדמי ממומן, עם כשלוש שנות הכשרה וכשש שנות שירות בסך הכל, לפי הדיווחים. יום המיונים של שני המסלולים חופף במידה רבה, ולכן מי שמתכונן לאחד מהם מתכונן בפועל גם לשני. ההבדלים בין המסלולים מופיעים בשלבים שאחרי יום המבחנים, לא בו.
לא צריך רקע בתכנות
חלק מתתי המסלולים, כמו אמנון לפי הדיווחים, מלמדים את כל הידע הטכני מאפס, ולא דורשים היכרות קודמת עם תכנות או מחשבים. מה שהמיון בודק הוא יכולת לחשוב בהיגיון, ללמוד כלל חדש מהר ולשמור על דיוק תחת לחץ זמן, לא ידע שכבר צריך להביא איתכם. זו הסיבה שההכנה הנכונה היא תרגול של יכולות, לא לימוד תוכן טכני מראש.
ההתחייבות שונה מאוד בין מסלול למסלול
משך ההתחייבות המדווח נע בטווח רחב, מכשנה בחלק מהמסלולים ועד כשש שנים במסלולים כמו חבצלות. זה נתון ששווה לברר בשלבי הריאיון עצמם, ולא לפני, כי השיבוץ לתת מסלול נקבע רק בסוף התהליך, בשקלול העדפות וביצועים. הכנה שמנסה לנחש מראש לאיזה תת מסלול תשובצו היא בזבוז זמן; ההכנה שכן משתלמת היא הכנה ליום המיונים המשותף לכולם.
אפשר לבטא העדפה, אבל לא לתלות בה הכל
בשלבי הריאיון שאחרי יום המבחנים אפשר, לפי הדיווחים, לבטא העדפה לתת מסלול מסוים, והשיבוץ הסופי משקלל את ההעדפה הזאת יחד עם הביצועים. המשמעות המעשית היא שכדאי להגיע עם דעה, אבל לא לתלות בה את כל התמונה: מי שמגיע עם ביצועים חזקים וגמישות לגבי המסלול נמצא במצב טוב יותר ממי שמתעקש על מסלול אחד בלבד ואינו מוכן לשקול חלופה.
מבחינת ההכנה עצמה, המסקנה היא לא לבזבז זמן בניסיון לנחש איזה תת מסלול "מתאים" לכם לפני יום המיונים. אין שאלון נפרד לכל מסלול באותו יום, וההיכרות עם ההבדלים ביניהם שימושית בעיקר לשלב שבו כבר צריך להעדיף, לא לשלב התרגול שלפני.
כמה זמן מראש כדאי להתחיל להתכונן
התשובה הכי נפוצה, "תתחילו כשמקבלים זימון", היא גם הכי מסוכנת, כי ההתראה בפועל קצרה: שבוע עד חודש בלבד, לפי הדיווחים. מי שמחכה לזימון כדי להתחיל נכנס להכנה עם הכי פחות זמן שיש.
קיבלתי זימון עם תאריך קרוב
ברוב המקרים זה עדיין מספיק. שבועיים עד שלושה שבועות של חצי שעה עד שעה ביום מדווחים כטווח שמספיק לרוב המועמדים כדי להכיר את הפורמט הפסיכוטכני הרגיל ולהתרגל לתנאי זמן. המטרה בטווח כזה היא לא לבנות בסיס חדש אלא להסיר את גורם ההפתעה.
עוד לא קיבלתי זימון, אבל הנתונים שלי בטווח
זה בדיוק הזמן להתחיל. אם הדפ"ר, הקב"א והפרופיל שלכם נמצאים בטווח שהמקורות מתארים, אין סיבה לחכות להודעה כדי לפתוח תרגול. יתרון הזמן הזה הוא היחיד שבאמת בשליטתכם: אי אפשר להשפיע על מתי הזימון יגיע, אבל אפשר להשפיע לגמרי על כמה מוכנים תהיו כשהוא יגיע.
עוד לא עברתי צו ראשון
כאן סדר העדיפויות מתהפך. הדפ"ר שנקבע בצו ראשון הוא הנתון שמזמן לשחקים מלכתחילה, כך שהשקעה בהכנה ממוקדת למיוני שחקים לפני שהנתון הזה קיים היא הימור. עדיפות ראשונה היא צו ראשון עצמו, ורק אחריו, אם הנתונים מתאימים, שווה לחשוב על הכנה ממוקדת למיונים.
בכל שלושת המצבים הכלל זהה: תרגול קצר ועקבי מנצח תרגול ארוך ומרוכז ברגע האחרון, כי מה שנבדק ביום המיונים הוא לא רק ידע אלא קצב ויציבות תחת לחץ, ואלה נבנים בחזרה ולא בישיבה אחת. מי שמתחיל שבועיים-שלושה מראש, בעקביות, מגיע ליום המיון עם הרגל ולא רק עם ידע.
מעשית, זה אומר שכדאי להתייחס לתקופה שלפני קבלת הזימון כאילו היא כבר חלק מההכנה, לא כהמתנה. מי שמתחיל לבנות הרגל תרגול לפני שיש תאריך קונקרטי מגיע לזימון עצמו כבר בתוך שגרה, ולא צריך לבנות אותה מאפס תחת לחץ. יש גם הבדל בין "להתחיל" לבין "להספיק": מי שפותח תרגול קצר פעמיים בשבוע כבר נחשב כמי שהתחיל, גם אם הקצב איטי. הטעות הנפוצה היא לחכות ל"זמן הנכון" להתחיל ברצינות, זמן שכמעט אף פעם לא מגיע מעצמו, במקום להתחיל בקצב נמוך ולהעלות אותו כשמתקרבים לזימון.
מה אפשר לתרגל מראש, ומה אי אפשר, ולמה
זו השאלה החשובה ביותר בעמוד הזה, ואפשר לענות עליה בבירור: אפשר לתרגל מראש את הנושאים הפסיכוטכניים הרגילים. אי אפשר לתרגל מראש, בשום מקום אמין, את שלושת המבחנים הייחודיים ליום המיונים.
מה כן אפשר לתרגל
החלק הפסיכוטכני המוגבר, לפי הדיווחים, בנוי מנושאים מוכרים: אותיות, צירופי מילים, הוראות, לוגיקה וידע כללי. אלה בדיוק סוגי השאלות שאפשר לתרגל מראש בצורה אמינה, כי הפורמט שלהם ידוע ואפשר לבנות עליו תרגול אמיתי בתנאי זמן. זה החלק שבו אימון קודם באמת עוזר, ולכן זה החלק שהתרגול באתר הזה מתמקד בו. איך נראה בפועל תרגול כזה, כולל בניית מהירות ודיוק, מוסבר בתרגול למיוני שחקים.
מה אי אפשר לתרגל, ולמה זה לא חוסר במידע
שפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת ורובוט חכם קיימים ביום המיונים, ואפשר לדעת מראש שהם שם. אבל תוכנם מסווג ואינו מתפרסם על ידי הצבא באף מקור רשמי. כל אתר או חוברת שמציגים "שאלות אמיתיות" מהמבחנים האלה מציגים בפועל ניחוש של מכון הכנה, לא תוכן מאומת, כי אין דרך לאמת תוכן שלא פורסם. המתרגל בחר במודע לא לפרסם תרגול, דוגמאות או הסברים על המבחנים האלה, בדיוק מהסיבה הזאת, ולא מתוך מחסור בחומר.
אז מה שווה לעשות לקראת החלקים האלה
בפועל, מה שעוזר לקראת מבחנים כאלה הוא לא תרגול תוכן אלא כושר כללי: הרגל ללמוד כלל חדש מהר, נוחות עם מסך ושעון, ושמירה על ריכוז גם אחרי שעות ארוכות של מבחנים. אלה בדיוק היכולות שתרגול ממוקד וקבוע של הנושאים הרגילים, בתנאי זמן אמיתיים, מפתח כבדרך אגב. כלומר גם מי שמתרגל רק את מה שאפשר לתרגל מגיע מוכן יותר גם לחלק שאי אפשר להתכונן אליו ישירות.
יש גם סיכון בכיוון ההפוך: תרגול על בסיס ניחוש שגוי לגבי תוכן המבחנים הייחודיים עלול ליצור ביטחון מזויף. מי שמתרגל גרסה דמיונית של שפה מומצאת ומגיע ליום המיונים מצפה שהיא תיראה כמו מה שתרגל עלול להתבלבל יותר ממי שמגיע בלי ציפייה מוקדמת כלל. יכולת ללמוד כלל חדש מהר היא לא תכונה מולדת בלבד; היא גם הרגל שאפשר לחדד. תרגול חוזר של נושאים חדשים, גם כאלה שאינם קשורים ישירות לשחקים, מחזק בדיוק את הכישור הזה, ומהווה תוספת סבירה למי שיש לו זמן פנוי מעבר לתרגול הממוקד בנושאים הרגילים.
איך בוחרים קורס או חומר הכנה בלי הבטחות שאי אפשר לקיים
השוק סביב מיוני שחקים קטן אבל צפוף, וכיוון שהצבא לא מפרסם כמעט כלום, יש בו מקום נרחב להבטחות שקשה לבדוק. שלושה מבחנים פשוטים עוזרים לסנן בין חומר רציני להבטחה ריקה.
1. האם המוצר מבחין בין מה שאפשר לתרגל למה שלא
חומר הכנה רציני אומר בפירוש שהוא מתרגל את הנושאים הפסיכוטכניים הרגילים ולא את המבחנים הייחודיים, ומסביר למה. חומר שמבטיח "תרגול מלא לכל המבחנים, כולל שפה מומצאת" מבטיח משהו שאין דרך לקיים באמת, כי התוכן הרשמי לא קיים בשום מקום שממנו אפשר לשאוב אותו.
2. האם יש משוב אמיתי, לא רק ציון
תרגול שמראה רק "9 מתוך 10" בלי להסביר למה התשובה השגויה שגויה משאיר אתכם לנחש מה לתקן. מה שמזיז ביצועים הוא הבנה של דפוס הטעות, לא כמות השאלות שנפתרו.
3. האם כמות התרגול תואמת את הזמן שבאמת יש לכם
רוב המועמדים מתכוננים בטווח של שבועיים עד שלושה שבועות. מוצר שמניח תוכנית בת חודשים לא באמת מדבר אליכם, ומוצר שמבטיח הצלחה בפגישה אחת מבטיח יותר ממה שתרגול יכול לתת. מה שכן אפשר לצפות מתרגול טוב הוא הרגל: פתרון קבוע, בתנאי זמן, עם חזרה שיטתית על טעויות, עד שהפורמט הפסיכוטכני הרגיל כבר לא מפתיע.
הדגל האדום הכי ברור, ששווה לזכור לפני כל החלטה: הבטחה לתוכן "אמיתי" של שפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת או רובוט חכם. תוכן כזה לא קיים בפומבי, וכל מי שטוען שיש לו אותו טועה או מטעה. חומר שמדבר בכנות על מה שהוא כן נותן שווה יותר מחומר שמבטיח הכל.
מחיר גבוה אינו סימן לאיכות, וגם לא ערובה לכלום. מה שבאמת מבדיל מוצר מהצהרה שיווקית הוא אפשרות להתנסות לפני שמשלמים: התנסות חינמית שמראה איך נראה תרגול בפועל שווה יותר מכל תיאור, כי היא היחידה שאי אפשר להגזים בה. סימן חיובי נוסף הוא שקיפות לגבי מקור המידע: חומר שמפנה לדיווחים של מכוני הכנה, כמו העמוד הזה, נותן לכם אפשרות לבדוק בעצמכם. חומר שמציג את עצמו כבעל "קשרים" או "מידע פנימי" מהצבא צריך לעורר חשד גדול יותר, לא פחות, כי אין ערוץ רשמי שדרכו מידע כזה יכול להגיע לגורם מסחרי.
כדאי גם לשים לב איך המוצר מדבר על עצמו כשמדובר במבחנים הייחודיים. תיאור כן אומר בבירור שאין תרגול זמין עבורם ומסביר למה. תיאור מתחמק משאיר את השאלה פתוחה בכוונה, כדי שתניחו הנחה שגויה בעצמכם. ההבדל בין השניים ניכר כבר בדף המכירה, עוד לפני שמשלמים על משהו.
תוכנית לפי כמה זמן נשאר לכם עד הזימון
בלי קשר לכמה זמן נשאר, המבנה של תוכנית טובה דומה: קודם היכרות עם הפורמט הפסיכוטכני הרגיל בלי שעון, אחר כך אותו תרגול עצמו בתנאי זמן, ורק בסוף חזרה שיטתית על הטעויות. מה שמשתנה זה הקצב.
פחות משבועיים
אין כאן זמן לבנות בסיס חדש, ואין בכך צורך. המטרה היחידה היא היכרות עם חמשת סוגי השאלות והרגל לפתור אותם על מסך ותחת שעון. תרגול קצר כל יום עדיף על ניסיון לדחוס הכל לסוף השבוע.
שבועיים עד חודש
זה הטווח הנפוץ ביותר, לפי הדיווחים. יש בו מקום להתחיל בלי שעון, לעבור לתרגול מתוזמן באמצע, ולסיים בשבוע שבו כל תרגול נעשה בתנאי זמן מלאים, כדי שהיום עצמו לא יהיה הפעם הראשונה שאתם פותרים תחת לחץ.
יותר מחודש
זה יתרון אמיתי, בתנאי שלא נשבר: תרגול קצר וקבוע לאורך זמן משיג יותר מתרגול אינטנסיבי שמתחיל שבועיים לפני. עדיף לפרוש את אותה כמות תרגול על פני יותר ימים מאשר לצבור אותה לסוף, ולשמור על יום הפסקה קבוע בשבוע כדי שהרצף לא יישבר.
מספר השעות הכולל פחות חשוב מרציפות: עשר שעות תרגול שמפוזרות על פני שבועיים בונות הרגל, אותן עשר שעות בסוף שבוע אחד כמעט ולא. זו הסיבה שכל אחד משלושת הטווחים למעלה מתואר כשגרה יומית, לא כסכום שעות. בלי קשר לכמה זמן תרגלתם, הלילה שלפני שייך למנוחה ולא לתרגול נוסף: תרגול של הרגע האחרון נוטה להוסיף מתח בלי להוסיף ידע ממשי, וההשפעה של שינה מלאה על ריכוז ודיוק ביום ארוך גדולה בהרבה מהשפעתה של שעת תרגול אחרונה.
כדי להתאים את זה למצב שלכם בדיוק, אפשר לענות על כמה שאלות קצרות למטה ולקבל כיוון מותאם, כולל לאן ממשיכים משם.
מה מתאים לכם עכשיו?
מה המצב שלכם מול מיוני שחקים כרגע?
מקורות נוספים לפני שממשיכים
העמוד הזה מסכם את מה שחשוב לדעת לפני שמתחילים להתכונן. הדפים הבאים נכנסים לעומק בכל שלב.
התהליך והזימון
להכיר את המסלול
שאלות נפוצות
מה ההכנה הכי טובה למיוני שחקים?
אין הכנה שמכסה את כל יום המיונים, כי תוכן שלושת המבחנים המומצאים מסווג ואינו מתפרסם. המתרגל מתאים למועמד שרוצה להגיע מוכן לחלק שכן אפשר לתרגל: חמשת הנושאים הפסיכוטכניים הרגילים, 2,000+ שאלות עם הסבר מלא, ותרגול בתנאי זמן. המחיר 249 ₪ לשלושה חודשים, ו-99 ₪ לכל חשבון נוסף.
כמה זמן מראש כדאי להתחיל להתכונן למיוני שחקים?
לפי הדיווחים הפומביים, שבועיים עד שלושה שבועות של תרגול יומי של חצי שעה עד שעה מספיקים לרוב המועמדים כדי להכיר את מבנה יום המיונים ואת החלק הפסיכוטכני. גם מי שנשארו לו רק ימים בודדים מרוויח מהיכרות קצרה עם הפורמט, כי היא חוסכת דקות יקרות ביום המיון עצמו. ההתראה על הזימון עצמו קצרה, בדרך כלל שבוע עד חודש, ולכן עדיף להתחיל לפני שהיא מגיעה ולא לחכות אליה.
מה בדיוק אפשר לתרגל מראש למיוני שחקים, ומה לא ניתן לתרגל?
אפשר לתרגל מראש את הנושאים הפסיכוטכניים הרגילים: אותיות, צירופי מילים, הוראות, לוגיקה וידע כללי. אלה הנושאים שמופיעים גם במסגרות מיון אחרות, ותרגול שלהם בזמן מוגבל אכן משפר ביצועים. לעומת זאת שלושת המבחנים הייחודיים ליום, שפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת ורובוט חכם, בודקים למידה מהירה של כלל חדש לגמרי, ותוכנם אינו מתפרסם באף מקור רשמי. אי אפשר לתרגל תוכן שלא קיים בפומבי, ואין באתר הזה חומר שמתיימר להיות כזה.
למה אתם לא מפרסמים תרגול לשפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת או רובוט חכם?
כי תוכן המבחנים האלה מסווג ואינו מתפרסם על ידי הצבא. כל חומר שמציג שאלות כביכול אמיתיות של שפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת או רובוט חכם הוא לכל היותר ניחוש של מכון הכנה, לא תוכן מאומת. זו החלטה מודעת שלנו: מפרסמים רק תרגול לחלק הפסיכוטכני הרגיל, שהוא החלק שאפשר להתכונן אליו מראש בצורה אמינה.
איזה דפ"ר וקב"א צריך כדי לקבל זימון לשחקים?
הצבא אינו מפרסם סף רשמי, והמקורות הפומביים חלוקים ביניהם. רוב מכוני ההכנה מדווחים על דפ"ר של 90 ומעלה, בעוד מקור אחד מדווח על סף נמוך יותר, מעל 80, בשילוב קב"א של 53-54 ופרופיל 25 ומעלה. סביר שהסף משתנה בין שנות גיוס, ואין דרך לדעת אותו בוודאות מראש.
קיבלתי הודעה על זימון השבוע. זה מספיק זמן להתכונן?
כן, זה בדרך כלל מספיק. ההתראה המדווחת על זימון היא לרוב שבוע עד חודש, ולכן מי שמקבל הודעה כבר נמצא בטווח הזמן שרוב המועמדים מתכוננים בו. עדיף להתמקד בהיכרות עם הפורמט הפסיכוטכני הרגיל ובתרגול בתנאי זמן, ולא לנסות לבנות בסיס חדש בשבוע שנשאר.
עוד לא קיבלתי זימון, אבל שמעתי שהנתונים שלי מתאימים. כדאי כבר להתחיל?
כן. אם הדפ"ר שלכם בטווח שהמקורות מתארים, שווה להתחיל להכיר את הפורמט לפני שהזימון מגיע ולא לחכות אליו, כי ההתראה בפועל קצרה. מי שעוד לא עבר צו ראשון צריך להשקיע קודם שם, כי הדפ"ר שנקבע בו הוא הנתון שמזמן לשחקים מלכתחילה.
מה ההבדל בהכנה בין שחקים לחבצלות?
כמעט ואין הבדל בהכנה עצמה. שחקים הוא מסלול התמחות טכנולוגי ומחקרי, וחבצלות היא תוכנית מצוינות שמוסיפה קצונה ותואר אקדמי ממומן, עם כשלוש שנות הכשרה וכשש שנות שירות. יום המיונים של שניהם חופף במידה רבה, כך שההכנה זהה. ההבדלים מופיעים רק בשלבים שאחרי, לא ביום המבחנים עצמו.
האם צריך לדעת לתכנת כדי להצליח במיונים?
לא. המיון בודק חשיבה לוגית, למידה מהירה ודיוק תחת לחץ זמן, לא ידע קודם בתכנות. מבחן רובוט חכם, למשל, בודק הבנה של סט הוראות פשוט שמפעיל מכונה, וזו חשיבה תכנותית בלי שפת תכנות אמיתית. חלק מתתי המסלולים, כמו אמנון, מלמדים הכל מאפס.
איך בוחרים קורס או חומר הכנה למיוני שחקים בלי להיות מרומים?
כדאי לבדוק שלושה דברים לפני שמשלמים על כל חומר הכנה: האם הוא מבחין בבירור בין מה שאפשר לתרגל, החלק הפסיכוטכני הרגיל, לבין מה שלא, שלושת המבחנים הייחודיים; האם התרגול נותן משוב והסבר לכל שאלה ולא רק ציון; והאם מדובר בכמות תרגול שמתאימה לשבועיים-שלושה שיש לרוב המועמדים, לא בהבטחה מעורפלת. חומר שמתיימר להראות לכם שאלות אמיתיות כביכול של שפה מומצאת הוא הדגל האדום הכי ברור.
האם האתר הזה קשור לצה"ל או מקבל מידע רשמי מהצבא?
לא. המתרגל הוא גוף הכנה פרטי ואינו קשור לצה"ל או למערך המיון הצבאי. כל המידע בעמוד הזה מבוסס על דיווחים פומביים של מכוני הכנה ומועמדים לשעבר, לא על מקור רשמי של הצבא, ולכן הוא מסומן ככזה לאורך כל העמוד.