בקצרה
- נושאי התרגול הרגילים באתר
- אותיות, צירופי מילים, הוראות, לוגיקה וידע כללילפי מידע שפורסם
- מה לא כלול בתרגול כאן
- שפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת ורובוט חכם. תוכן המבחנים האלה מסווג ואינו מתפרסם
- אורך יום המיונים עצמו
- בין 6 ל-8 שעות, כולל הפסקות, וזו הסיבה שתרגול בתנאי זמן ועייפות חשובלפי מידע שפורסם
- כמה זמן של תרגול ממוקד מספיק
- שבועיים עד שלושה שבועות, חצי שעה עד שעה ביום, לרוב המועמדיםלפי מידע שפורסם
- מה בודקים בחלק הפסיכוטכני, לפי דיווחים
- פרק פסיכוטכני מוגבר לעומת צו ראשון רגיללפי מידע שפורסם
- גם למי שנשארו ימים בודדים
- היכרות קצרה עם הפורמטים חוסכת דקות יקרות ביום המיון עצמולפי מידע שפורסם
למי המתרגל מתאים, ולמי פחות
המתרגל מתאים למועמד שנשארו לו ימים ספורים עד יום המיונים: תרגול ממוקד של חמשת הנושאים הפסיכוטכניים בתנאי זמן, כדי שהפורמט לא יהיה הפתעה ביום עצמו.
למי זה פחות מתאים: מי שמצפה לתרגל את שלושת המבחנים המומצאים לא ימצא אותם כאן: תוכנם מסווג ואינו מתפרסם.
- מספר שאלות
- 2,000+ עם הסבר מלא לכל שאלה
- מה מתורגל
- אותיות, צירופי מילים, הוראות, לוגיקה וידע כללי
- תרגול בתנאי זמן
- כן, כמו ביום המיונים
- מחיר
- 249 ₪ לשלושה חודשי גישה
- חשבון נוסף
- 99 ₪ לאח או לחבר שמתאמן איתכם
מה זה הנושאים הפסיכוטכניים הרגילים, ולמה מתרגלים דווקא אותם
יום המיונים של שחקים כולל, לפי הדיווחים, כמה מרכיבים שונים: פרק פסיכוטכני מוגבר, שלושה מבחנים ייחודיים ליום, שפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת ורובוט חכם, ושאלון אישיות. העמוד הזה עוסק רק במרכיב אחד: החלק הפסיכוטכני הרגיל, כי הוא היחיד שיש עליו מספיק מידע פומבי כדי לבנות עליו תרגול אמין.
שלושת המבחנים הייחודיים קיימים ביום, אבל תוכנם מסווג ואינו מתפרסם באף מקור רשמי. פירוט מלא על מה הם ולמה אין להם כאן תרגול נמצא בהכנה למיוני שחקים; העמוד הזה ממשיך משם, אל השאלה הבאה: איך בפועל מתרגלים את החלק שכן אפשר לתרגל.
כדאי לחזור ולהדגיש: אין כאן שום ניסיון לרמוז מה נמצא במבחנים הייחודיים או לבנות עליהם תרגול מוסווה בשם אחר. הפרדה ברורה בין מה שמפורסם למה שלא היא חלק מהאמינות של העמוד הזה, לא רק החלטה עיצובית.
התשובה: חמישה נושאים מוכרים. אותיות, צירופי מילים, הוראות, לוגיקה וידע כללי. אלה שמות של קטגוריות שאלות מוכרות ממבחני מיון מסוגים שונים, לא המצאה של האתר הזה, וזה בדיוק מה שהופך אותן לניתנות לתרגול מראש: הפורמט שלהן ידוע, ואפשר לבנות עליו חזרות אמיתיות בתנאי זמן.
חשוב להיות מדויקים לגבי מה שתרגול כזה נותן: הוא לא מבטיח הצלחה ביום המיונים כולו, כי הוא נוגע רק לחלק אחד מתוכו. מה שהוא כן נותן הוא ביטחון וקצב בחלק שבאמת אפשר להתכונן אליו, כדי שדקות ונקודות לא יאבדו שם. מבחינת תרגול, המשמעות המעשית היא שכל דקה שמושקעת בחמשת הנושאים האלה, בתנאי זמן אמיתיים, היא דקה שמשפרת ביצוע אמיתי ביום המיונים. זה ההבדל בין תרגול שמרגיש טוב לתרגול שבאמת מזיז תוצאה.
כדאי גם להיות מדויקים לגבי המקור: "לפי הדיווחים" כאן פירושו תיאורים חוזרים של מכוני הכנה ושל מועמדים לשעבר, לא פרסום רשמי. כשכמה מקורות מסכימים על אותו מבנה כללי, כמו קיום פרק פסיכוטכני מוגבר לצד המבחנים הייחודיים, הביטחון בכך גבוה יחסית. פרטים עדינים יותר, כמו החלוקה המדויקת בין הנושאים, פחות ודאיים.
חמשת הנושאים אינם המצאה של האתר הזה; הם קיימים תחת שמות דומים במבחני מיון אחרים, ומי שכבר נתקל בפורמט כזה בעבר מגיע עם יתרון קל. מי שלא נתקל בו כלל לא מתחיל מאפס לגמרי, כי הכישורים הנדרשים, כמו זיהוי דפוס וקריאה מדויקת, הם כישורים כלליים ולא ידע ספציפי שצריך ללמוד מחדש.
יש גם הבדל בין "תרגול" ל"היכרות", וכדאי להיות מודעים אליו. תרגול אמיתי כולל חזרה על עשרות שאלות מאותו נושא, עד שהדפוס הופך מוכר וברור. היכרות בלבד, קריאה חד פעמית של דוגמה או שתיים, נותנת תחושת ביטחון שלא בהכרח מתורגמת לביצוע מהיר ביום עצמו. שני הדברים שימושיים, אבל רק הראשון בונה קצב.
בהמשך העמוד מפורט כל אחד מחמשת הנושאים בנפרד, ואחריו טבלה שאפשר למיין ולהשוות בעזרתה בין הנושאים זה לצד זה.
חמשת הנושאים הפסיכוטכניים: מה כל אחד בודק בפועל
לכל אחד מחמשת הנושאים יש אופי שונה, ולכן גם טעויות אופייניות שונות. הכרות כללית עם ההבדלים ביניהם עוזרת להיכנס לכל שאלה כבר יודעים לאיזה סוג היא שייכת, וזה חוסך זמן יקר.
אותיות
שאלות שמבוססות על רצף סמלים, כמו מציאת האות הבאה בסדרה לפי חוק נסתר, או איתור האיבר שלא מתאים לדפוס. הקושי בדרך כלל אינו בזיהוי החוק עצמו אלא במהירות שבה מזהים אותו. טעות נפוצה היא להתמקד בערך של כל סמל בנפרד, במקום בקשר בין סמל לסמל שאחריו.
צירופי מילים
שאלות שבודקות יחס לוגי בין שתי מילים או יותר, ומבקשות למצוא צירוף אחר שחולק אותו יחס בדיוק. ההבדל מנושא האותיות הוא שכאן הקושי סמנטי ולא צורני: צריך קודם לנסח לעצמכם את היחס במילים, ורק אז לחפש התאמה. טעות נפוצה היא לבחור תשובה שנשמעת דומה במשמעות הכללית, בלי לבדוק שהיחס הלוגי המדויק זהה.
הוראות
שאלות שנותנות סט הוראות פשוט, ומבקשות לבצע אותו בדיוק או לחזות את התוצאה שלו. הקושי כאן הוא לא הבנה אלא דיוק: לקרוא כל מילה בהוראה, לא רק את הרושם הכללי שלה. טעות נפוצה היא לדלג על מילה שנראית טכנית, כמו "לא" או "חוץ מ", שבדיוק היא זו שהופכת את התשובה הנכונה.
לוגיקה
שאלות היסק: אם נתון כך וכך, מה בהכרח נכון. הטעות הנפוצה היא להשתמש בידע כללי על העולם במקום להסתמך רק על מה שכתוב בשאלה עצמה, או להניח שלב נוסף שלא כתוב בה רק כי הוא נשמע הגיוני מהחיים.
ידע כללי
שאלות עובדתיות קצרות שאינן תלויות תרגול ממוקד, אבל כן תלויות קצב: מי שמתרגל אותן בתנאי זמן לומד לא להיתקע על שאלה שהתשובה לה לא ידועה לו, ולעבור הלאה. טעות נפוצה היא להשקיע יותר מדי זמן בניסיון להיזכר, במקום לסמן ולהמשיך הלאה.
חשוב גם לשים לב שהנושאים לא מבודדים זה מזה לגמרי. שאלה שדורשת גם לעקוב אחרי הוראה וגם להסיק ממנה מסקנה מתרגלת בעצם שילוב של שני נושאים בבת אחת, וזה קרוב יותר למה שקורה במבחן אמיתי מאשר תרגול נושא בודד ומבודד לגמרי.
הטבלה הבאה מרכזת את חמשת הנושאים יחד. אפשר למיין אותה לפי כל עמודה, כדי להשוות בין הנושאים ולהחליט על מה להתמקד קודם.
| מה בודק בגדול | טיפ לתרגול | |
|---|---|---|
| אותיות | זיהוי דפוס ברצף סמלים ואיתור האיבר החריג | לחפש קודם כיוון של שינוי בסדרה, לפני שבודקים כל אפשרות בנפרד |
| הוראות | ביצוע מדויק של סט הוראות או חיזוי התוצאה שלו | לקרוא כל מילה בהוראה, לא רק את הרושם הכללי שלה |
| ידע כללי | מהירות תשובה על שאלות עובדתיות קצרות | לא להיתקע על שאלה לא ידועה, ולעבור הלאה מיד |
| לוגיקה | היסק ממה שכתוב בשאלה בלבד | להתעלם מידע כללי על העולם ולהישאר רק עם הנתון בשאלה |
| צירופי מילים | היחס הלוגי בין שתי מילים או יותר | לנסח את היחס במשפט קצר לפני שמחפשים את הצירוף המתאים |
למה תרגול בתנאי זמן משנה כל כך הרבה
לפי הדיווחים, יום המיונים נמשך בין 6 ל-8 שעות כולל הפסקות. זה לא רק עניין של סבלנות: זו עובדה שמשנה איך כדאי לתרגל, כי ביצועים בשעה השישית של יום מבחנים שונים מביצועים בתרגול נינוח בבית בערב.
תרגול בלי שעון מודד ידע. תרגול עם שעון מודד את מה שבאמת נבדק ביום עצמו: האם אתם מגיעים לתשובה הנכונה מספיק מהר, ולא רק האם אתם יכולים להגיע אליה בכלל. אלה שתי יכולות שונות, ומי שמתרגל רק את הראשונה מגלה את הפער ביניהן לראשונה ביום המיון, כשכבר אין זמן לתקן.
עוד השלכה של אורך היום היא עייפות מצטברת. מי שמתרגל תמיד בפרץ קצר ורענן לא בהכרח יודע איך הוא מתפקד בשעה החמישית של ריכוז רצוף. תרגול שמצרף כמה נושאים ברצף, בלי הפסקה ארוכה באמצע, מקרב את תחושת התרגול לתחושת היום עצמו.
יש גם היגיון פסיכולוגי בתרגול בתנאי זמן: הוא מרגיל את הגוף והראש ללחץ, כך שהלחץ עצמו מפסיק להיות הפתעה. מי שכבר תרגל עשרות שאלות עם שעון רץ מגיע ליום המיונים עם תחושת היכרות, גם אם השאלות הספציפיות שם חדשות.
חשוב גם לתרגל בתנאים שדומים ככל האפשר ליום עצמו: על מסך ולא על נייר, בישיבה רציפה ולא בהפסקות תכופות, ובלי מילון או עזרים. פער בין תנאי התרגול לתנאי המבחן מרגיש קטן בבית וגדול מאוד באולם המיונים.
יש גם הבדל בין לזהות שאתם יודעים לפתור שאלה לבין לפתור אותה בפועל בזמן שנקצב לה. בתרגול נינוח קל להרגיש בטוחים, כי ברגע שרואים את הפתרון מבינים שהוא נכון. בתנאי זמן צריך להגיע לפתרון הזה בעצמכם, מהר, בלי לחכות שהוא "יצוץ". זו הסיבה שציון גבוה בתרגול איטי לא תמיד מנבא ציון גבוה בתנאי זמן אמיתיים. מי שאין לו אפשרות לתרגל שעות רצופות יכול לשרשר כמה תרגולים קצרים באותו יום, בלי הפסקה ארוכה בין אחד לשני; זה מקרב במידת מה לתחושת העומס המצטבר, גם אם אינו תחליף מלא לתרגול ארוך ורציף.
איך בונים מהירות בלי לאבד דיוק
הטעות הנפוצה ביותר בתרגול מהירות היא להוסיף לחץ זמן מוקדם מדי. מי שמתרגל בלחץ לפני שהדיוק שלו יציב לומד בעצם לנחש מהר, לא לפתור מהר, וההרגל הזה קשה לשבור אחר כך.
שלב ראשון: דיוק בלי שעון
מטרת השלב הזה היא שיעור הצלחה גבוה ויציב על פני כמה תרגולים ברצף, לא מהירות. רק כשהדיוק יציב יש טעם להוסיף לחץ זמן, אחרת מתרגלים את הטעות ולא את התיקון שלה.
שלב שני: שעון רך
הוספת שעון גלוי בלי מגבלה נוקשה, רק כדי להתרגל לתחושת הזמן שרץ. המטרה כאן היא לשים לב איפה נתקעים, לא לעמוד בזמן קשיח.
שלב שלישי: תנאי זמן מלאים
רק בשלב הזה שווה לתרגל תחת מגבלת זמן אמיתית ותחרותית. זה השלב שהכי קרוב לתחושת יום המיונים, ולכן גם הכי שימושי בשבוע או השבועיים האחרונים לפני הזימון, ולא לפני כן.
לאורך כל שלושת השלבים, המדד החשוב ביותר הוא לא הציון הכולל אלא הפער בין הציון בלי שעון לציון עם שעון. פער גדול אומר שהבעיה היא קצב, לא ידע, ואלה שתי תוכניות תרגול שונות לגמרי: תוכנית לקצב מתמקדת בחזרות קצרות ותכופות, ותוכנית לידע מתמקדת בהבנת הכלל שמאחורי השאלה.
דרך פשוטה לעקוב אחרי ההתקדמות היא לרשום, בסוף כל תרגול, שני מספרים: אחוז התשובות הנכונות והזמן הממוצע לשאלה. מי שרואה את שני המספרים משתפרים יחד נמצא בכיוון הנכון. מי שרואה מהירות עולה בעוד הדיוק יורד למעשה מחליף בעיה אחת באחרת ולא פותר אותה, וכדאי לו לחזור זמנית לשלב הקודם. מועיל גם חימום קצר לפני תרגול בתנאי זמן: שתיים-שלוש שאלות קלות בלי לחץ, רק כדי להיכנס לריכוז. קפיצה ישירה מיום עמוס לתרגול מתוזמן נוטה לתת תוצאה גרועה יותר מהיכולת האמיתית, ומי שלא מביא זאת בחשבון עלול להסיק מסקנה שגויה על עצמו.
איך נראית שגרת תרגול טובה בשבועות שלפני הזימון
לפי הדיווחים, שבועיים עד שלושה שבועות של חצי שעה עד שעה ביום מספיקים לרוב המועמדים. השאלה המעשית היא איך נראה יום תרגול בתוך הטווח הזה.
שגרה סבירה נראית כך: עשר עד חמש עשרה דקות על נושא אחד בכל פעם, מתוך חמשת הנושאים, ולא ניסיון לכסות את כולם באותו יום. מיקוד בנושא אחד מאפשר לזהות דפוס טעויות ברור, ולתקן אותו לפני שעוברים הלאה.
פעם או פעמיים בשבוע כדאי להחליף תרגול נושא בודד בתרגול מעורב, שכולל שאלות מכמה נושאים ברצף בתנאי זמן. זה מדמה את מה שבאמת קורה ביום המיונים, כשאין אזהרה מראש על סוג השאלה הבאה.
יום אחד בשבוע כדאי להשאיר בלי תרגול בכלל, לא מתוך עצלות אלא כי רצף ימים ארוך בלי הפסקה נוטה להישבר באמצע, ואז נעצר לגמרי. הפסקה מתוכננת שומרת על ההתמדה, שהיא בעצם הגורם שהכי קובע אם התרגול יספיק עד הזימון.
מי שמתרגל לבד, בלי מסגרת שמזכירה ועוקבת, מרוויח מלוח זמנים כתוב מראש: ימים ונושאים קבועים מראש, ולא החלטה מחדש כל בוקר אם להתרגל היום. ההחלטה שקל לדלג עליה היא בדיוק ההחלטה שכדאי לקבע מראש.
בימים האחרונים לפני הזימון, אם יש כאלה, עדיף להוריד עצימות ולהעלות תדירות: תרגול קצר ומתוזמן כל יום, במקום ניסיון לדחוס תרגול ארוך ברגע האחרון, שבדרך כלל רק מעלה מתח בלי להוסיף ידע.
שגרה טובה גם משתנה תוך כדי תנועה. אם אחרי שבוע נושא מסוים עדיין מייצר הרבה טעויות, שווה להוסיף לו זמן על חשבון נושא שכבר יציב, ולא להמשיך לפי התוכנית המקורית בעקשנות. המטרה היא תוצאה, לא עמידה בלוח זמנים שנקבע מראש בלי מידע. מי שמתרגל יחד עם מועמד נוסף לאותו זימון יכול להשתמש בזה כיתרון: להחליף שאלות שגרמו לטעות, ולוודא שההסבר שכל אחד נותן לשני באמת מדויק. לימוד על ידי הסבר לאחר חושף לפעמים פערי הבנה שלא רואים כשמסתכלים על ההסבר לבד.
טעויות נפוצות בתרגול למיוני שחקים
חמש הטעויות הבאות חוזרות שוב ושוב בדיווחים על מועמדים שהתאכזבו מהתוצאה שלהם בחלק הפסיכוטכני, גם כשהיה להם זמן להתכונן.
1. לחפש תרגול לחלקים שאין להם תרגול
זמן שמושקע בחיפוש שאלות כביכול אמיתיות של שפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת או רובוט חכם הוא זמן שלא הושקע בחלק שכן אפשר לשפר בו: הפסיכוטכני הרגיל. תוכן כזה לא קיים בפומבי, וכל מה שמוצג ככזה הוא ניחוש.
2. לתרגל רק את הנושא הנעים
כמעט כולם חוזרים לנושא שהם כבר טובים בו, כי זה מרגיש כמו התקדמות. השיפור האמיתי נמצא דווקא בנושא שנוטים לדלג עליו, ושם גם רוב הנקודות שאובדות מיותר לא היו צריכות לאבוד.
3. לתרגל רק בלי שעון
תרגול נינוח בונה ידע אבל לא קצב, ויום המיונים דורש את שניהם. מי שלא מוסיף תנאי זמן בשלב מסוים מגיע ליום עצמו בלי לדעת איך הוא מתפקד תחת לחץ, וזה בדיוק המקום הגרוע ביותר לגלות זאת לראשונה.
4. לדלג על קריאת הטעויות
סגירת תרגול ברגע שהציון מופיע, בלי לחזור על מה שהיה שגוי, משאירה את אותה טעות לחזור בפעם הבאה. הדקות שאחרי התרגול שוות לפעמים יותר מהתרגול עצמו.
5. להתחיל לתרגל רק אחרי הזימון
ההתראה על זימון קצרה, שבוע עד חודש לפי הדיווחים. מי שממתין לה כדי להתחיל מוותר על החלק הגדול ביותר מהזמן שהיה יכול לעמוד לרשותו, ומגיע לתרגול עם פחות זמן משהיה צריך.
6. להשוות את עצמכם למועמדים אחרים
סיפורים על מי שהצליח בלי לתרגל בכלל, או להפך, על מי שתרגל חודשים ועדיין נכשל, נפוצים ברשת אבל כמעט תמיד חסרים הקשר: רמת פתיחה שונה, נתוני צו ראשון שונים, ותת מסלול שונה. המדד היחיד שבאמת שימושי הוא ההתקדמות של עצמכם מתרגול לתרגול, לא הסיפור של מישהו אחר.
אף אחת מהטעויות האלה אינה חמורה כשהיא קורית פעם אחת. הבעיה מתחילה כשהן חוזרות שבוע אחרי שבוע בלי שמישהו עוצר לבדוק את השגרה מחדש. הדרך הפשוטה ביותר לבדוק את עצמכם היא לשאול, בסוף כל שבוע תרגול: האם השבוע הזה נראה שונה מהקודם, או שזה בעצם אותו תרגול בדיוק. אם התשובה היא שזה אותו דבר, זה הרגע לשנות משהו בשגרה, ולא להמתין לזימון כדי לגלות שהיא לא עבדה.
ההקשר המלא, לפני ואחרי התרגול
התרגול כאן מתמקד בנושאים הרגילים בלבד. הדפים הבאים משלימים את התמונה: התהליך, הזימון ומי מתקבל.
לפני שמתרגלים: להבין את התהליך
שאלות נפוצות
מה האתר הכי טוב לתרגול למיוני שחקים?
המתרגל מתאים למועמד שרוצה לתרגל את החלק הפסיכוטכני בתנאי זמן: אותיות, צירופי מילים, הוראות, לוגיקה וידע כללי, מתוך 2,000+ שאלות עם הסבר מלא. שלושת המבחנים המומצאים אינם מתורגלים כאן ולא בשום מקום אחר, כי תוכנם מסווג. המחיר 249 ₪ לשלושה חודשים.
אילו נושאים כלולים בתרגול הרגיל למיוני שחקים?
התרגול הרגיל מתמקד בחמישה נושאים פסיכוטכניים מוכרים: אותיות, צירופי מילים, הוראות, לוגיקה וידע כללי. אלה הנושאים שאפשר לבנות עליהם תרגול אמין, בשונה משלושת המבחנים הייחודיים של יום המיונים שתוכנם אינו מתפרסם באף מקור רשמי.
למה תרגול בתנאי זמן חשוב כל כך למיוני שחקים?
לפי הדיווחים יום המיונים נמשך בין 6 ל-8 שעות כולל הפסקות, ורוב הפרקים מתוזמנים. תרגול בלי שעון מלמד לפתור נכון, אבל לא מלמד לפתור מספיק מהר תחת עייפות ולחץ, שהם בדיוק התנאים המדווחים של היום עצמו. מי שמתרגל רק בנחת מגלה את פער הקצב לראשונה ביום המיון, וזה המקום הכי גרוע לגלות אותו.
איך בונים מהירות בפתרון בלי לאבד דיוק?
מהירות בלי דיוק היא לא הישג. השיטה שעובדת היא לתרגל קודם בלי שעון עד שהדיוק גבוה ויציב, ורק אז להוסיף לחץ זמן בהדרגה. מי שמתחיל ישר בלחץ זמן לומד לנחש מהר, לא לפתור מהר, וזה נשבר בדיוק כשהניקוד נספר.
כמה זמן ביום כדאי לתרגל לפני המיונים?
לפי הדיווחים, שבועיים עד שלושה שבועות של חצי שעה עד שעה ביום מספיקים לרוב המועמדים. עדיף פיזור יומי קבוע על פני מרתון אחד בסוף השבוע, כי דיוק בנושאים כאלה נבנה בחזרה, לא בישיבה ארוכה אחת.
האם יש תרגול באתר לשפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת או רובוט חכם?
לא, ובכוונה. שפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת ורובוט חכם הם מבחנים שתוכנם מסווג ואינו מתפרסם באף מקור רשמי, ולכן אין להם באתר תרגול מדומה. התרגול כאן מוגבל לנושאים הפסיכוטכניים הרגילים בלבד.
מה ההבדל בין נושא אותיות לנושא צירופי מילים?
שני הנושאים נראים דומים אך בודקים דברים שונים. אותיות מתמקד בזיהוי דפוס ברצף סמלים, למשל מציאת האות הבאה בסדרה או האיבר החריג בה. צירופי מילים מתמקד ביחס הלוגי בין שתי מילים או יותר ובאיתור צירוף אחר שחולק אותו יחס. מי שמתרגל את שניהם בנפרד לומד להבחין מהר יותר לאיזה מהם שאלה שייכת, וזה כשלעצמו חוסך זמן.
למה כדאי לתרגל גם ידע כללי, אם הוא לא תלוי מיומנות?
כי גם נושא שלא דורש הכנה מיוחדת נפגע מלחץ זמן וחוסר הרגל למסך ולשעון. תרגול ידע כללי בתנאים דומים לאלה המדווחים על המיון מלמד בעיקר קצב וניהול זמן, לא עובדות חדשות, וזה בדיוק מה שנבדק ביום עצמו.
מה עושים אחרי תרגול, כדי שהוא באמת ישפר ביצועים?
לקרוא כל שאלה שטעיתם בה ולהבין למה התשובה הנכונה נכונה, לא רק לראות ציון. תרגול שמסתיים ברגע שהציון מופיע מוותר על החלק שבאמת משפר ביצועים. עדיף גם לחזור על אותו נושא אחרי יום או יומיים ולוודא שהטעות לא חוזרת, ולא לעבור מיד לנושא הבא.
האם תרגול הנושאים הרגילים מכין באמת ליום המיונים המלא?
תרגול הנושאים הרגילים מכין לחלק אחד מיום המיונים, שהוא לפי הדיווחים חלק ממערך רחב יותר שכולל גם את שלושת המבחנים הייחודיים ושאלון אישיות. אי אפשר להתאמן מראש על המבחנים הייחודיים כי תוכנם לא מתפרסם, ולכן שום תרגול, כולל זה שבאתר, לא מכין למאה אחוז מהיום. מה שהוא כן עושה הוא לסגור את הפער בחלק שכן ניתן לתרגל, ולחסוך שם דקות וטעויות מיותרות.
האם האתר הזה קשור לצה"ל או משתמש בשאלות שהודלפו מהצבא?
לא. המתרגל הוא גוף הכנה פרטי ואינו קשור לצה"ל או למערך המיון הצבאי, והשאלות באתר הן שאלות תרגול מקוריות בפורמט המדווח של הנושאים הרגילים, לא שאלות שהודלפו או נלקחו מבחינה רשמית.