אמיר"ם 2026: המבחן הוחלף באמירנט - מה זה אומר לכם?

עודכן: 10 בספטמבר 2026

מבחן אמיר"ם - הגרסה הממוחשבת של מבחן אמי"ר - הוחלף במלואו במבחן AMIRNET (אמירנט) ב-1 במאי 2024, לפי אתר מאל"ו. מי שמחפש היום איך נרשמים לאמיר"ם, כמה זמן להתכונן אליו או מה מועדי הבחינה שלו, מחפש בעצם את אמירנט - באותו תוכן, בשם חדש.

מה היה מבחן אמיר"ם ומה החליף אותו

אמיר"ם - "אמי"ר ממוחשב" - היה הגרסה הממוחשבת של אמי"ר: אותם סוגי שאלות, אבל על מסך במקום על נייר, עם התאמת רמת הקושי אחרי כל שאלה בנפרד. אמי"ר הוא ראשי התיבות של "אנגלית - מיון רמה", מבחן הנייר המקורי שמאל"ו (המרכז הארצי לבחינות והערכה) הפעיל שנים רבות כדי לקבוע את רמת קורסי האנגלית באוניברסיטה. שני המבחנים בדקו את אותם תחומים בדיוק - הבנת הנקרא, השלמת משפטים וניסוח מחדש באנגלית אקדמית - בדיוק כמו אמירנט היום.

ב-1 במאי 2024 מאל"ו החליף את אמיר"ם במבחן AMIRNET (אמירנט). לפי אתר מאל"ו, אמירנט בודק את אותם סוגי שאלות בדיוק - השלמת משפטים, ניסוח מחדש והבנת הנקרא - וגם הוא מבחן אדפטיבי, אבל ההתאמה נעשית ברמת הפרק ולא אחרי כל שאלה בנפרד. בדף המועדים והמחירים הרשמי של מאל"ו מופיע היום רק אמירנט: אמיר"ם ואמי"ר אינם מופיעים בו כלל, ומרכזי הבחינה לא מציעים אותם יותר.

המעבר לא היה רק שינוי שם. מבחן ממוחשב ואדפטיבי מאפשר למאל"ו לקצר את זמן הבחינה ואת זמן קבלת התוצאות בלי לפגוע בדיוק המיון, ולכן המגמה הזו רווחת במבחני מיון דומים. מאל"ו אף פרסם דוח סטטיסטי משותף לאמיר"ם ולאמירנט על שנת 2024 - שנת המעבר עצמה - המתעד את שני המבחנים יחד לפני שאמיר"ם יצא משימוש לגמרי.

עבורכם כמועמדים, המשמעות המעשית פשוטה: כל מקום שבו אתם רואים היום את המילה "אמיר"ם" - בפרסומת של מכינה, בפורום ישן, או בהמלצה של חבר שנבחן לפני 2024 - צריך להיקרא כ"אמירנט". אין שני מסלולי הרשמה נפרדים לבחור ביניהם, ואין צורך להחליט "איזה מהם עדיף" - נשאר רק אחד.

חלק מהבלבול נובע מכך שגם ציון האנגלית בבחינה הפסיכומטרית כונה בעבר לעיתים "אמי"ר", בנפרד לגמרי מהמבחן העצמאי שתואר כאן.

אמיר, אמיר"ם ואמירנט - מה ההבדל

אמי"ר, אמיר"ם ואמירנט מתארים שלב אחד ברצף, לא שלושה מבחנים מתחרים שבוחרים ביניהם. ההבדל בין השלושה הוא בטכנולוגיה ובאופן ההתאמה, לא במה שהם בודקים ולא במטרה שלהם. הטבלה הבאה מרכזת את ההבדלים המרכזיים:

ההבדל המעשי בין שתי רמות ההתאמה: באמיר"ם כל שאלה בנפרד יכלה להיות קלה או קשה יותר בהתאם לתשובה שלכם לשאלה הקודמת. באמירנט ההתאמה מתבצעת בין פרקים שלמים - אם ביצעתם היטב בפרק הראשון, הפרק הבא יעלה ברמת קושי, אבל בתוך אותו פרק עצמו כל הנבחנים רואים את אותה רמת שאלות. בפועל, המשמעות למי שמתרגל: אי אפשר יותר "להתאושש" באמצע פרק בודד, אלא רק בפרק הבא.

מבחינת המוסד האקדמי, שלושתם נחשבים שקולים: מאל"ו מציין באתרו שציוני אמירנט ניתנים על סולם 50 עד 150 והם "שקולים לציונים שהתקבלו בעבר בבחינת אמיר"ם ובבחינת אמי"ר". המשמעות: אין צורך "להמיר" ציון ישן בנוסחה כלשהי - מוסדות קוראים אותו בדיוק כפי שהוא.

מבחינת אורך בפועל: לפי הערכות שמפרסמות מכינות הכנה, אמירנט מורכב משישה פרקים קבועים ונמשך כ-39 דקות, עד כ-50 דקות עם פרק פיילוט אחד או שניים שאינם נספרים לציון הסופי. זהו נתון שלא התקיים באותה צורה באמיר"ם, שבו כל הנבחנים ענו על אותו מספר שאלות קבוע מראש, ללא פרקי פיילוט נסתרים.

מה שווה היום ציון אמיר"ם ישן

מאל"ו מתייחס לציון אמיר"ם (וגם לציון אמי"ר) כשקול לציון אמירנט על אותו סולם, 50 עד 150. במילים אחרות: ציון 134 מבחינת אמיר"ם מלפני 2024 נחשב אצל מאל"ו שקול ל-134 באמירנט.

אבל השקילות של מאל"ו היא לא כל הסיפור. כל מוסד אקדמי קובע בעצמו כמה זמן ציון - כל ציון, לא רק אמיר"ם - נחשב תקף לצורך פטור או שיבוץ לקורס. באתר מאל"ו לא מופיעה מגבלת תוקף גורפת לציון אמיר"ם, כך שהתשובה המדויקת בשבילכם תלויה במוסד שבו אתם לומדים או עומדים ללמוד.

בפועל, המשמעות הכי נפוצה: אם קיבלתם ציון פטור (134 ומעלה) באמיר"ם או באמי"ר בעבר, ופניתם למוסד עם התעודה או האישור המתאים, רוב הסיכויים שהפטור עדיין בתוקף - בדיוק כמו שפטור מאמירנט לא "פג" אחרי כמה שנים. הבעיה המעשית היחידה היא לרוב טכנית: אם המסמך הישן שלכם אבד, ייתכן שתצטרכו לבקש אישור מחודש ממאל"ו או מהמוסד, לא להיבחן מחדש.

לכן, אם יש לכם ציון אמיר"ם או אמי"ר ישן: קודם כול בודקים מול המוסד - היחידה ללימודי אנגלית או מדור הרישום - אם הוא עדיין מתקבל ומה בדיוק הוא מזכה. רק אם התשובה שלילית, או שאתם רחוקים מסף הפטור, יש טעם להירשם למועד אמירנט חדש. אם אתם לא בטוחים למי לפנות, מדור הרישום של המוסד הוא נקודת ההתחלה הנכונה - זו שאלה שהם נשאלים אותה הרבה, גם אם היא נשמעת לכם לא שגרתית.

יש גם תרחיש נדיר אבל אפשרי: מוסד שמחליט, מסיבות פנימיות משלו, לא להכיר בציון ישן מספיק שנים אחורה. במקרה כזה אין דרך "לערער" מול מאל"ו - הכלל הזה נקבע על ידי המוסד ולא על ידי מאל"ו, ולכן הפתרון המעשי היחיד הוא הרשמה למועד אמירנט חדש. לפני שמגיעים לשם, שווה לוודא שהמידע שקיבלתם אכן מגיע מגורם רשמי במוסד, ולא מניחוש של מישהו שלא מכיר את הכללים העדכניים.

מועדי אמיר"ם 2026

אין יותר "מועדי אמיר"ם" נפרדים - מאז 1 במאי 2024 כל מי שצריך להיבחן באנגלית לצורך פטור או שיבוץ נרשם למועד אמירנט. זו בעצם בשורה טובה למי שזוכר את אמיר"ם: מועדי אמירנט נפוצים ומגוונים הרבה יותר. בעוד שאמיר"ם התקיים במועדים מצומצמים יחסית, אמירנט מתקיים כמעט מדי חודש במרכזי הבחינה של מאל"ו, ולעיתים גם במוסדות הלימוד עצמם.

עוד הבדל לטובתכם: מאל"ו דורש מרווח של לפחות 35 יום בין שתי בחינות אמירנט, לעומת מרווחים ארוכים משמעותית שהיו נהוגים לעיתים באמיר"ם. אם קיבלתם ציון נמוך מהיעד, אפשר לתכנן מועד חוזר תוך פחות מחודש וחצי, ולא להמתין לעונת בחינות שלמה.

ההרשמה עצמה מתבצעת דרך אתר מאל"ו או דרך מזכירות המוסד שבו אתם לומדים, בהתאם למסלול שהמוסד שלכם מציע. מי שזוכר את תהליך ההרשמה הישן לאמיר"ם ימצא שהעקרונות דומים: בוחרים תאריך ומרכז בחינה פנויים, משלמים את דמי ההרשמה, ומקבלים אישור הגעה. ההבדל העיקרי הוא הזמינות - מכיוון שיש הרבה יותר מועדים פנויים, פחות סביר שתתקעו בהמתנה ארוכה לתור פנוי.

עוד יתרון מעשי: לפי אתר מאל"ו, ציון אמירנט מתפרסם באזור האישי בתוך 10 ימים מיום הבחינה, וניתן להוריד אותו ללא תשלום. המוסד שציינתם בהרשמה מקבל את הציון ישירות, כך שאין צורך לשלוח אותו בעצמכם או לבקש אישור נפרד. גם זה שינוי לטובה למי שזוכר המתנות ארוכות יותר לתוצאות בעידן אמיר"ם.

הלוח המלא לשנת 2026, כולל אילו חודשים עמוסים יותר ומתי כדאי להירשם מראש, נמצא במדריך מועדי אמירנט 2026. שם תמצאו גם את עלות ההרשמה העדכנית ואת פרק הזמן המינימלי הנדרש בין מועד למועד.

אוצר מילים לאמיר"ם

אוצר המילים שנדרש לאמיר"ם לא נעלם - הוא פשוט עבר לאמירנט כמו שהוא. שני המבחנים בדקו את אותה אנגלית אקדמית: אותן מילות קישור, אותן מלכודות false friends לדוברי עברית, ואותה רמת טקסטים בפרק הבנת הנקרא.

מי שכבר התחיל ללמוד רשימות מילים לאמיר"ם לא צריך להתחיל מחדש. המדריך אוצר מילים לאמירנט מרכז 500 מילים אקדמיות עם שיטת שינון מובנית, וכולן רלוונטיות במלואן גם אם התרגלתם לחשוב עליהן כ"מילים לאמיר"ם".

זו גם הסיבה שאתרי הכנה ותרגול ישנים עדיין מכניסים את המילה "אמיר"ם" לכותרות שלהם: החומר שהם מלמדים לא השתנה, רק שם המבחן בסופו. אין צורך לחפש רשימת מילים "מעודכנת לאמירנט" בנפרד מרשימה "לאמיר"ם" - זו אותה רשימה בדיוק.

ציון אמיר"ם וסף הפטור

הסולם לא השתנה עם המעבר לאמירנט: עדיין 50 עד 150, בדיוק כמו באמיר"ם. גם סף הפטור נשאר במקומו: ברוב המוסדות בישראל, ציון 134 ומעלה מזכה בפטור מלא מקורסי אנגלית. פקולטות סלקטיביות - רפואה, משפטים, תוכניות MBA ותוכניות הנלמדות באנגלית - דורשות לרוב 140 ומעלה.

הסף נקבע בנפרד על ידי כל מוסד ומשתנה בין פקולטות, כך שאלה נתונים כלליים ולא הבטחה אישית: בודקים מול היחידה לאנגלית של הפקולטה הספציפית שלכם לפני שמניחים מה הסף שחל עליכם.

לדוגמה, ההבדל בין ציון 130 לציון 134 יכול להכריע אם תצטרכו לשבת קורס אנגלית נוסף לצד התואר או לא - גם שהוא נראה קטן על הנייר. העיקרון הזה היה נכון באמיר"ם ונשאר נכון באמירנט: כמה נקודות בודדות סביב הסף שוות השקעת זמן ממוקדת בתרגול. מי שמפספס את הסף עומד בפועל בפני אותן שתי אפשרויות שהיו קיימות גם בעידן אמיר"ם - בחינה חוזרת אחרי תקופת תרגול, או קורס אנגלית מטעם המוסד - והבחירה הנכונה תלויה בכמה רחוקים אתם מהסף ובכמה זמן עומד לרשותכם עד תחילת הסמסטר.

מתחת לסף הפטור, הציון לא "נכשל" במובן הרגיל - הוא פשוט משבץ אתכם ברמת קורס אנגלית ספציפית, מהמתקדמת ביותר ועד הבסיסית ביותר. גם החלוקה הזו לרמות נשארה זהה בין אמיר"ם לאמירנט: אותו סולם קובע את אותה רמת שיבוץ, לא משנה תחת איזה שם נבחנתם.

לטבלת הסף המלאה לפי אוניברסיטה ופקולטה, ולהסבר מה עושים כשמפספסים את הסף בכמה נקודות בלבד, ראו את המדריך לציוני אמירנט ורמות מיון.

איך מתרגלים לאמיר"ם היום

מתרגלים אמירנט, ובאותה שיטה שהייתה עובדת גם לאמיר"ם - כי מדובר באותם כישורים בדיוק. שלושה תחומים קובעים את הציון: הבנת הנקרא באנגלית אקדמית, השלמת משפטים (בעיקר מילות קישור ודקדוק בהקשר), וניסוח מחדש (זיהוי משמעות זהה בניסוח שונה, לא רק מילים דומות).

מי שכבר תרגל לאמיר"ם ועצר - בין אם כי חשב שהמבחן נעלם לו ובין אם מסיבה אחרת - לא מתחיל מאפס. אותו אוצר מילים, אותה הבנת הנקרא, אותה אסטרטגיית ניסוח מחדש רלוונטיים במלואם. מה שכן השתנה הוא הפורמט: אמירנט אדפטיבי ברמת הפרק, כך שביצוע טוב בפרק אחד מוביל לפרק קשה יותר - וכדאי להתרגל לקצב הזה בתרגול, לא רק ביום המבחן עצמו.

כמה זמן זה לוקח? תלוי בנקודת הפתיחה. לפי הערכות שמפרסמות מכינות הכנה, מי שמתחיל סביב 115-120 מגיע לרוב לציון הפטור בתוך שלושה עד ארבעה שבועות של תרגול ממוקד, ומי שמתחיל נמוך יותר צריך חודשיים ומעלה. ההערכות משתנות בין גוף לגוף, ולכן כדאי להתייחס אליהן כטווח כללי ולא כהבטחה.

טעות נפוצה היא לחכות "עד שיהיה זמן פנוי" ואז לדחוס הכול לשבוע האחרון. מכיוון שאמירנט אדפטיבי, ביצוע יציב לאורך זמן חשוב יותר מזינוק חד בסוף - המבחן בודק גם יכולת לשמור על ריכוז וקצב על פני המבחן כולו, לא רק ידע גולמי.

תרגול אדפטיבי שמתמקד בנקודות החלשות שלכם, ולא בחומר ששולטים בו כבר, הוא הדרך הקצרה ביותר בין ציון הפתיחה לציון הפטור - בדיוק כמו שהיה נכון גם כשהמבחן עוד נקרא אמיר"ם.

מה אני צריך לעשות היום?

המצב שלכם קובע את הצעד הבא. ענו על שאלה אחת כדי לקבל כיוון ברור:

סיכום: מה שצריך לזכור על אמיר"ם

אמיר"ם לא קיים יותר - הוא הוחלף באמירנט ב-1 במאי 2024, עם אותם סוגי שאלות ואותו סולם ציונים. מי שיש לו ציון ישן בודק מול המוסד אם הוא עדיין תקף; מי שצריך פטור נרשם לאמירנט; ומי שכבר תרגל לאמיר"ם ממשיך באותו חומר בדיוק.

להמשך קריאה, ראו את המדריך מה זה אמירנט, את המדריך לפטור מאנגלית, ואת טיפים להכנה לאמירנט.