הילד לא עבר את שלב א' מחוננים - מה עושים עכשיו

אם הילד שלכם לא עבר את שלב א' של מבחן המחוננים - הדבר הראשון שצריך לדעת הוא שזה קורה ל-85% מהילדים. רובם ילדים מצוינים. שלב א' הוא מבחן סינון רחב שמטרתו לאתר 1% מחוננים ועוד 4% מצטיינים. הוא לא מודד אינטליגנציה, ערך עצמי או יכולת לימודית. נדבר כאן על מה אומרים לילד, מה לעשות עכשיו, ובעיקר על מה שאסור בשום פנים לעשות.

קודם כל: זה לא אומר עליו שום דבר

רבים מהורים שילדיהם לא עברו את שלב א' עוברים תקופה של אכזבה - לפעמים בלי להתכוון להראות את זה לילד. זאת הטעות הראשונה שצריך להימנע ממנה. הילד יקלוט את האכזבה שלכם, ויפרש אותה כשיפוט עליו. ילד בן 7 לא מבין את ההבדל בין "אני מאוכזב מהתוצאה" ל"אני מאוכזב ממך".

ילדים שלא עברו את שלב א' כוללים מצטיינים שיגיעו לתפקידי מנהיגות, מומחים בתחומים שלהם, ילדים יצירתיים שלא מתאימים לסוג המבחן הזה. שלב א' מודד דבר אחד מאוד ספציפי: זיהוי דפוסים מהיר תחת לחץ זמן. זה לא ערך אדם.

איך לדבר עם הילד

הילד שואל: "אבא, נכנסתי לתוכנית המחוננים?". מה אומרים?

מה כן להגיד

• "לא הפעם, אבל זה לא מודד הרבה דברים שאתה כן טוב בהם."
• "זה היה מבחן אחד מתוך הרבה דברים שאתה תעשה בחיים."
• "אני גאה שאתה ניסית. ההישג הוא בניסיון, לא בתוצאה."
• "חברים שלך גם לא עברו - זה לרוב הילדים."

מה לא להגיד

• "זה בסדר, אנחנו נתאמן יותר ובפעם הבאה תיכנס." (אין פעם הבאה בכיתה ב'. וזה גם מעמיס.)
• "אולי המבחן לא היה הוגן." (יוצר תפיסת קורבן.)
• "זה בגלל שעיינת באותו יום." (תירוץ - לא מקדם.)
• "לא משנה, יש לנו תוכניות אחרות." (מחביא שמרגיש בשבילו עצוב, וכך הוא נשאר עם הרגש לבד.)

העיקרון: תכירו את הרגש, אל תקטינו אותו, אל תפתרו אותו. אם הילד עצוב - תנו לו להיות עצוב. "אני רואה שזה מאכזב אותך. גם אותי. בוא נשב יחד." זה יותר אפקטיבי מכל ניסיון לסגור את הנושא.

מה אסור לעשות

אסור 1: לחפש "אשם"

"המורה לא הסבירה טוב". "התרגול לא היה מספיק". "המבחן השנה היה קשה במיוחד". כל ניסיון להאשים גורם חיצוני לא מועיל. הוא רק מלמד את הילד שכישלון הוא אחריות של אחרים.

אסור 2: להתחיל קמפיין חדש

חלק מהורים מגיבים לכישלון בהתחלת תוכנית לימוד אינטנסיבית. "מהיום אתה לומד שעה ביום". זה אסון. הילד יפרש את זה כעונש, וייקשר ללמידה תחושת רע.

אסור 3: להראות לו את התשובות "הנכונות"

אין לכם דרך לדעת מה היו השאלות במבחן. ניסיון לעבור איתו על "מה היית צריך לעשות" מבוסס על ניחושים, ויוצר תחושה שיכלת להצליח אם רק היית עושה משהו אחר. זה הוא כושל.

אסור 4: להשוות לאחים או חברים

"האחות שלך עברה כשהיא הייתה בכיתה ב'". "החבר שלך עבר, אתה לא?". כל השוואה עוקצת לעולם. אין שני ילדים שווים, ואין סיבה להשוות.

איך הילד מרגיש - שלבי תגובה

רוב הילדים עוברים כמה שלבים אחרי שמספרים להם:

שלב 1: בלבול (היום הראשון)

"אבל אני חכם, איך זה?". הילד לא מבין איך זה מסתדר עם תפיסת העצמי שלו. אל תפתרו את הבלבול בהוא חכם. תאמתו את הרגש: "כן, אתה חכם. הבחינה הזאת לא מודדת הכל".

שלב 2: עצב (יומיים-שלושה)

ילד עצוב, רגיש לכל דבר, אולי בוכה. הקשיבו. חבקו. אל תנסו "להחזיר אותו לעצמו" באמצעות פעילויות מהנות מיד. הוא צריך לעבד.

שלב 3: כעס (שבוע)

אולי כעס על המורה, על ההורים, על "המבחן הטיפש". כעס זה רגש בריא. אל תאסרו. תנו לו לכעוס, ובהדרגה תעבדו את הרגש לכיוון בריא יותר.

שלב 4: השלמה (שבוע-שבועיים)

הילד חוזר לעצמו. הוא לא חושב על המבחן יותר ימים שלמים. זה הזמן להחזיר את החיים לרגיל - חברים, פעילויות אחרי הצהריים, תחומי עניין.

מה אפשר לעשות עכשיו

1. לחקור את הכוחות של הילד

אם המבחן הזה לא תפס את הילד שלכם, מה כן יתפוס אותו? יצירתיות? מוסיקה? ספורט? כתיבה? כיוון לתחום שהוא חזק בו בונה לו ביטחון עצמי שיהיה לו לכל החיים. תוכניות מחוננים זה לא הדרך היחידה למצוינות.

2. לבדוק תוכניות מצטיינים

ילדים שמשגיהים מאיון 95-98 בשלב ב' נכנסים לתוכניות מצטיינים - לא בדיוק מחוננים, אבל הרבה ילדים מהמסלול הזה מצליחים מאוד. שלב א' לא חוסם את התוכניות האלה - חלק מהן יש להן תהליך נפרד. שאלו את בית הספר.

3. כיתת חב"ר

כיתות חינוך באמצעות רב-תחומיות - גם הן תוכניות לילדים מצטיינים. תהליכי הקבלה משתנים ולא תמיד תלויים במבחן מחוננים. שווה בירור.

4. מועד ב' בכיתה ג'

בחלק מהמחוזות יש מבחן מחוננים נוסף בכיתה ג' - הזדמנות נוספת. אם הילד שלכם רוצה לנסות שוב, התכוננו יחד בלי לחץ. השנה הזו היא הזדמנות טובה לקרוא את המדריך השלם לשלב א' מההתחלה, ולתרגל בקצב נינוח בלי הלחץ של "הפעם הזאת קריטי".

על ערעור

אי אפשר לערער על תוצאות שלב א'. זה כתוב בתקנון רא"ה, ולא משנים את הקביעה הזאת. אם יש לכם תחושה שמשהו נעשה לא בסדר במהלך המבחן (הילד היה חולה ולא נלקח בחשבון, היה רעש בכיתה, וכו'), אפשר לנסות לכתוב לבית הספר ולמחוז. אבל זה לא ערעור פורמלי, וזה לא משנה את התוצאה - לכל היותר זה יוצר תיק שיהיה זמין בהזדמנות הבאה.

אם הילד הוא לקויי למידה או יש לו הפרעת קשב, ראו המדריך להתאמות בשלב א'. ייתכן שהיו לו זכויות שלא קיבל.

ולפני שמחליטים על הצעד הבא, שווה להבין מה בדיוק אומר המכתב שקיבלתם ואיך עובדים האחוזונים - ריכזנו הכל במדריך לפענוח תוצאות מבחן המחוננים.

טבלת אפשרויות אחרי שלב א' שלא עבר

אופציה: התכוננות שקטה למבחן בכיתה ג'

אם המחוז שלכם מציע מבחן מחוננים גם בכיתה ג', אפשר להתכונן בהדרגה במהלך השנה. המפתח: בלי לחץ, בלי "הפעם זה חייב להצליח". תרגול קצר פעמיים בשבוע, בלי להזכיר את המבחן. הילד פשוט מתרגל חידות.

חבילת התרגול שלנו מאפשרת בדיוק את זה: היכרות עם סוגי השאלות של שני השלבים, בלי אווירה של "מבחן גדול". זה הופך את ההכנה למשחק.

שאלות נפוצות

הילד שואל שוב ושוב למה לא עבר. מה לעשות?

ענו בכנות אבל בלי דרמה: "המבחן הזה מודד דברים מסוימים. אתה טוב בדברים אחרים. אנחנו לא יודעים בדיוק למה - אבל זה לא משנה הרבה". אחרי 3-4 שיחות, הוא יפסיק לשאול.

חברים שלו עברו והוא לא. איך?

"כל ילד הוא שונה. החברים שלך חזקים בדבר מסוים, אתה חזק בדברים אחרים. זה לא מודד מי חכם יותר, רק מי טוב יותר במבחן הזה הספציפי." חזרו על זה כמה פעמים. הילד מקבל את הסיפור עם הזמן.

האם להירשם אותו ללימודי העשרה פרטיים?

רק אם הילד רוצה. אל תכניסו אותו ל"קורסים" כי הוא לא עבר. זה משדר שמצופה ממנו לפצות, וזה מזיק. אם הוא אוהב מתמטיקה - כן, חוג. אם הוא אוהב יצירה - יצירה. הכל מתחום העניין שלו, לא מתחום החובה.

עד מתי הוא יזכור את זה?

חודש-חודשיים. ילדים בני 7-8 שוכחים מהר אם המבוגרים לא מזכירים. אל תזכירו. הוא ימשיך הלאה, בתנאי שאתם נותנים לו מקום.

סיכום

שלב א' של מבחן המחוננים סוגר את הדלת ל-85% מהילדים. רובם המוחלט מצוינים. אם הילד שלכם בקבוצה הזאת, התפקיד שלכם פשוט: להכיר ברגש בלי לפתור אותו, להקטין את הסיפור עם הזמן, ולכוון אותו לכוחות שלו. בכיתה ג' תהיה לכם הזדמנות נוספת אם תרצו. ובינתיים - הילד שלכם הוא הילד שלכם. הוא לא הציון שלו במבחן.